ספר הזוהר – חלק ג, דף פו ע״א

״פתח ואמר ויהי קול השופר הולך וגו' ויהי קול השופר - הכא אתפליגו ספרי קדמאי וכו'״ עד ד״אתו רבי אבא ורבי יהודה ואודו ליה לר' אחא״ - [ מאמר זה כבר מובא [[זהר חלק ג ו ב

קמו. עד דהוו אזלי א"ר אלעזר ״לא תלך רכיל בעמך לא תשנא את אחיך. לא תקום ולא תטור״ - הא אוקימנא לון וכלהו אתערו עלייהו חברייא - אבל נימא מלה בפרשתא דא.

כתיב ״את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך״ (ויקרא יט יט).

פתח ר' אלעזר ואמר ״אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה״ (ישעיהו מג י). * ״אתם עדי״ - אלין אינון ישראל. ותנינן אלין אינון שמייא וארעא דכתיב ״העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ״. אבל ישראל אינון סהדין אלין על אלין, ושמייא וארעא וכלא סהדין עלייהו. * ״ועבדי אשר בחרתי״ - דא יעקב דכתיב ״ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר״, וכתיב ״ואתה אל תירא עבדי יעקב״. ואית דאמרי דא דוד. ודוד ״עבדי״ אקרי דכתיב ״למעני ולמען דוד עבדי״. * ״אשר בחרתי״ - דא דוד עלאה. * ״למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא״. מאי ״כי אני הוא״? דאתרעיתי בההוא דוד ובההוא יעקב אנא הוא אינון ממש. * ״לפני לא נוצר אל״ - דתנינן קרא קב"ה ליעקב 'אל' דכתיב ״ויקרא לו אל אלהי ישראל״ - קב"ה קרא ליעקב 'אל'. הדא הוא דכתיב ״לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה״. ובגין כך ״אני הוא״ כלא כמה דאתמר. ״ואחרי לא יהיה״ - דהא דוד הכי אקרי ולאו אית בתריה אחרא.

תא חזי כד ברא קב"ה עלמא - אתקין כל מלה ומלה כל חד וחד בסטרוי, ומני עלייהו חילין עלאין. ולית לך אפילו עשבא זעירא בארעא דלית ליה חילא עלאה לעילא. וכל מה דעבדין בכל חד וחד וכל מה דכל חד וחד עביד - כלא הוא בתקיפו דההוא חילא עלאה דממנא עליה לעילא. וכלהו נימוסין גזירין מדינא - על דינא נטלין ועל דינא קיימין. לית מאן דנפיק