ספר הזוהר – חלק ג, דף סז ע״ב

דבר אחר: ״נפשי אויתיך״ - אמרה כנסת ישראל קמי קב"ה: ״נפשי אויתיך בלילה״ - בעוד דאנא בגלותא ביני עממיא ורוינא נפשי מכל פיסתא דקוטרא בני עממיא - ״אויתיך״ בגין לאתבא לאתרי. ״אף רוחי בקרבי אשחרך״ - כלומר אע"ג דאינון משעבדין לבָנַי בכל שעבודא - רוחא קדישא לא אתעדי מנאי בגין למשחר לך ולמעבד פקודיך!

רבי יצחק אמר, אמרו ישראל קמי קב"ה בעוד דנפשי בי - ״אויתיך בלילה״. מאי טעמא ״בלילה״? אלא בגין דהאי נפש בהאי שעתא אצטריך לחמדא לך. ״אף רוחי בקרבי אשחרך״ - כד אתער בי רוחא קדישא ״אשחרך״ באתערותא למעבד רעותך. ״כי כאשר משפטיך לארץ״ - בזמנא דמשפט נחית בארעא לבשמא עלמא - כדין ״צדק למדו יושבי תבל״. כלומר יכלין למסבל דינא ד״צדק״ ולא ישתצי עלמא מניה. אימתי ״צדק למדו יושבי תבל״? כאשר ״משפטיך לארץ״.

ר' חזקיה אמר ״נפשי אויתיך בלילה״ - דא כנסת ישראל. ״אף רוחי בקרבי אשחרך״ - דא קב"ה:

רבי אבא הוה יתיב קמיה דר' שמעון. קם ר' שמעון בפלגו ליליא למלעי באורייתא. קמו רבי אלעזר ורבי אבא עמיה.

פתח רבי שמעון ואמר: ״כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים״ (תהלים מב ב).

האי קרא אוקמוה חברייא - זכאן אינון ישראל מכל עמין! דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא ואורית לון נשמתין קדישין מאתר קדישא בגין למעבד פקודוי ולאשתעשע באורייתא. דכל מאן דאשתעשע באורייתא - לא דחיל מכלא, דכתיב ״לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי״ (תהלים קיט צב). מאן אינון ״שעשועי״? אורייתא! דאורייתא ״שעשועים״ אקרי דכתיב ״ואהיה שעשועים יום יום״ (משלי ח ל). ודא הוא דתנינן קב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן. מאי ״לאשתעשעא״? בגין למחדי בהו. דתנינן זכאין אינון צדיקייא דכתיב בהו ״אז תתענג על יהו"ה״ (ישעיהו נח יד) - בגין לאתענגא מההוא שקיו דנחלא. כמה דאת אמר ״והשביע בצחצחות נפשך״ - כביכול קב"ה משתעשע בהו מההוא שקיו דנחלא דמתענגי בהו צדיקיא. ועל דא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא. וכל מאן דאשתדל באורייתא זכי לאשתעשעא עם צדיקיא מההוא שקיו דנחלא.