ספר הזוהר – חלק ג, דף נו ע״א

״וידבר יהו"ה אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו' ויאמר יהו"ה אל משה״ (ויקרא טז א).

רבי יהודה אמר, כיון דכתיב ״וידבר יהו"ה אל משה״ - אמאי זמנא אחרא ״ויאמר יהו"ה אל משה דבר אל אהרן אחיך״? דהא במלולא קדמאה סגי? אלא הכי תנינן, כתיב ״ויקרא אל משה וידבר יהו"ה אליו״ (ויקרא א א), וכתיב ״ואל משה אמר עלה אל יהו"ה״ (שמות כד א) - והא אוקמוה מלה דהכא דרגא חד ולבתר דרגא אחרא. אוף הכא - ״וידבר יהו"ה אל משה״ - דרגא חד, ולבתר ״ויאמר יהו"ה אל משה דבר אל אהרן אחיך״ - דרגא אחרא. וכלא בחד מתקלא סלקא, ומן שרשא חדא כולא אתחבר:

״אחרי מות שני בני אהרן״.

רבי יצחק פתח: ״עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה״ (תהלים ב יא), וכתיב ״עבדו את יהו"ה בשמחה באו לפניו ברננה״ (תהלים ק ב). הני קראי קשיין אהדדי. אלא הכי תאנא, ״עבדו את יהו"ה ביראה״ - דכל פולחנא דבעי בר נש למפלח קמי מאריה - בקדמיתא בעי יראה לדחלא מניה. ובגין דחלא דמאריה ישתכח לבתר דיעביד בחדוותא פקודי אורייתא. ועל דא כתיב ״מה יהו"ה אלהי"ך שואל מעמך כי אם ליראה״ (דברים י יב).

״וגילו ברעדה״ - דאסיר ליה לבר נש למחדי יתיר בעלמא דין. האי במלי דעלמא. אבל במלי דאורייתא ובפקודי דאורייתא - בעי למחדי. לבתר ישתכח בר נש דיעבד בחדוותא פקודי אורייתא דכתיב ״עבדו את יהו"ה בשמחה״ (תהלים ק ב).