ספר הזוהר – חלק ג, דף לה ע״ב

(הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

״ויהי ביום השמיני וגו'״ (ויקרא ט א)

רבי יצחק פתח: ״בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כׇּל בְּנֵי אֱלֹהִים״ (איוב לח ז).

זכאין אינון ישראל! דקודשא בריך הוא יהיב לון אורייתא קדישא, חדוותא דכלא, חדוותא דקודשא בריך הוא ואטיילותא דיליה דכתיב ״ואהיה שעשועים יום יום״ (משלי ח ל). ואורייתא כלא חד שמא קדישא איהי דקודשא בריך הוא. ובאורייתא אתברי עלמא דכתיב ״ואהיה אצלו אָמוֹן״ - אל תקרי ״אָמוֹן״ אלא ״אומן״.

ובאורייתא אתברי בר נש - הדא הוא דכתיב ״ויאמר אלהים נעשה אדם״ (בראשית א כו).

אמר קודשא בריך הוא לאורייתא: "בעינא למברי אדם!"

אמרה קמיה: "האי בר נש זמין למחטי ולארגזא קמך! אי לא תאריך רוגזך עליה - היך יקום בעלמא?"

אמר לה: "אנא ואת נוקים ליה בעלמא! דהא לאו למגנא אתקרינא ארך אפים!".

רבי חייא אמר: תורה שבכתב ותורה שבעל פה אוקמוה ליה לבר נש בעלמא! הדא הוא דכתיב ״נעשה אדם בצלמנו כדמותנו״ (בראשית א כו).

רבי יוסי אמר מהכא: ״אֵת אשר כבר עָשׂוּהוּ״ (קהלת ב יב) - ״עשוהו״ ודאי! ודא הוא צלם ודמות; צלם - בדכורא, דמות - בנוקבא. ועל דא שירותא דאורייתא ב', ואוקמוה.

רבי יצחק אמר, מפני מה ב' פתיחא וסתימא?