ספר הזוהר – חלק ג, דף כח ע״ב

״אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה״

רבי חייא פתח: ״ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה״ (בראשית כב ז).

״ויאמר...ויאמר״ תלת זמנין דיצחק ״ויאמר״ חד דאברהם - אמאי הכי? אלא שלש למעשה בראשית - דאינון תלת דיצחק הוו, וחד דאברהם ברביעי דכתיב ״הנני בני״ - דחיקא הנני! וכתיב ״יהי מארת ברקיע השמים״ (בראשית א יד) - ״מארת״ חסר. ואי תימא ״ויאמר ויאמר״ יתיר אינון! -- אלא אינון סתימין הוו במחשבה ואלין אתגליין מגו חשוכא! * ״ויאמר יצחק אל אברהם״ - וכתיב ״ויאמר אלהי"ם יהי אור ויהי אור״. * ״ויאמר אבי״ - וכתיב ״ויאמר אלהי"ם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים״. * ״ויאמר הנה האש״ - ״ויאמר אלהי"ם יקוו המים״. * ״ויאמר הנני״ - ״ויאמר אלהים יהי מארת״