ספר הזוהר – חלק ג, דף כו ע״א

״זאת תורת העולה וגו'״

רבי שמעון פתח ואמר: ״צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהוה״ (תהלים לו ז).

האי קרא אוקימנא ליה ואתמר.

תא חזי האי עולה - סליקו וקשירו דכנסת ישראל לעילא, ודבוקא דילה בגו 'עלמא דאתי' למהוי כלא חד בקשורא חדא בחידו. ובגין דסלקא לעילא לעילא כתיב ״זאת תורת״ - רזא דכר ונוקבא כחדא; תורה שבכתב ותורה שבעל פה לסלקא בחביבותא.

כד אתער סטרא דצפון כמה דאוקימנא דכתיב ״שמאלו תחת לראשי״ (שיר ב ו) - כדין איהי סלקא בחביבותא, ואתעטרא בימינא ואתחברת באמצעיתא, ואתנהיר כלא מרזא ד״קדש הקדשים״. ודא מגו דרזא דאדם - ברעו דכהנא ובצלותא ובשירתא. והא אוקימנא, דעולה קדש קדשים ברזא דרוח עלאה.

בגין דתלת רוחין קשירין כחדא: * רוח תתאה דאקרי ״רוח הקדש״, * רוח דלגו באמצעיתא דאקרי ״רוח חכמה ובינה״. וכן אקרי 'רוח תתאה' אבל האי רוח דנפיק מגו שופר - כלילן באשא ומיא, * רוח עלאה דאיהו סתים בחשאי דביה קיימין כל רוחין קדישין וכל אנפין נהירין. ובגין כך אהדרת עולה רוח ממש!