ספר הזוהר – חלק ג, דף כ ע״א

פקודא דא להביא קרבן על סנהדרי גדולה שטעו.

תנאין ואמוראין! שבעין סנהדרי גדולה היו ומשה עלייהו. ושבעים סנהדרי קטנה הוו ואהרן עלייהו. ובגין דא אמרו מארי מתניתין ״משה שושבינא דמלכא הוה״ - ודא תפארת, מתמן סנהדרי גדולה. ״אהרן שושבינא דמטרוניתא״ - ודא מלכות, ה"א. 'זעירא' קרינן לה, כגון ״אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה״ (בראשית כט יח). ועל שמה אתקרי ״סנהדרי קטנה״.

ומתמן הוו ידעין סנהדרין שבעין לשון, דאינון שבעין פנים לתורה. דאית שבעים לשון מסטרא דמלכות הרשעה וכו' - כלא בפרודא! הדא הוא דכתיב 'מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם ללשונותם' (בראשית י ה) (בראשית י לא) - כלהו שבעים לשון בפרודא דא מן דא. אבל באורייתא שבעים פנים לתורה בלשון חד! ודא יסוד; י' - הלכה חדא, חכמה זעירא מלכות, שבה שבעין לשון כחושבן סוד מן יסוד. ויסוד איהו ״לשון הקדש״ - סוד המרכבה בשבעין קתדראין. עלייהו אתמר ״כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה״. לשון חד איהו 'שבעים לשון' על מדה זעירא דחכמה זעירא דאיהי י' זעירא.

תרין - תרין שפוון דבהון דעת ותבונה - בהון אשתלימו שבעין ותרין:

**(ראו [[זהר חלק ג קנב ב