ספר הזוהר – חלק ג, דף כ ע״א

״ואם כל עדת ישראל ישגו וגו'״ (ויקרא ד יג) - כמה דאוקימנא בהוראה דטעו בה. אבל ״ואם כל עדת ישראל ישגו״ - "ואם כל ישראל ישגו" מבעי ליה!? מאי ״כל עדת ישראל״? אלא אינון דאשתכחן בירושלם, דהא מתמן נפקא אורייתא לכל עמא. ואי אינון דהוו תמן טעאן - כל ישראל טעאן! ותנינן, דכיון דתמן טעאן - כל עמא טעאן, בגין דכלהו משכי אבתרייהו.

״ונעלם דבר מעיני הקהל״ - ״עיני הקהל״ אלין סנהדרין, אלין אינון דממנן על ישראל.

רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא. עד דהוו אזלי, אמר רבי יוסי לרבי חייא: "נשתדל במלי דאורייתא, במלי דעתיק יומין".

פתח רבי חייא ואמר: ״חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהֹוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה״ (תהלים לב ה)

מכאן אוליפנא דכל בר נש דמכסי חטאוי ולא מפרש לון קמי מלכא קדישא ויתבע עלייהו רחמי - לא יהבין ליה למפתח פתחא דתשובה! בגין דאיהו מכסי מיניה. ואי איהו פריש לון קמי קודשא בריך הוא - קודשא בריך הוא חייס עליה ויתגברון רחמי על דינא. וכל שכן אי איהו בכי! דהא כל פתחין סתימין איהו פתח ואתקבל צלותיה.

ועל דא פרישו דחטאוי - יקרא הוא דמלכא לאגברא רחמי על דינא! ועל דא כתיב ״זובח תודה יכבדנני״ (תהלים נ כג). מהו ״יכבדנני״? תרין כבודין אינון - חד לעילא וחד לתתא, חד בעלמא דין וחד בעלמא דאתי.

האי קרא קשיא בכלא בסגיאות מלין! דהא ב״אודה עלי פשעי״ סגי!? מהו ״חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי״ ולבתר ״אודה עלי פשעי ליהו"ה״?

ועוד - דהא ״אודה עלי פשעי ליהו"ה״ - "לך" מבעי ליה!?

אלא דוד כל מלוי ברוח הקדש אמרן. ולמלכותא דשמיא אמר בגין דאיהי שליחא מתתאי לעלאי ומעלאי לתתאי. ומאן דבעי למלכא - לה אודע בקדמיתא! ועל דא ״חטאתי אודיעך״.

״ועוני לא כסיתי״ - מצדיקו של עולם.

״אמרתי אודה עלי פשעי ליהו"ה״ - דא מלכא קדישא דשלמא כלא דיליה. ושלמא דבעי בר נש לאעלה קמיא - בהודאה! דהא שלמים הכי מתקרבין בהודאה, דכתיב ״על זבח תודת שלמיו״ (ויקרא טו ו).

״ואתה נשאת עון חטאתי סלה״ - דא לעילא לעילא - אתר דעתיקא קדישא שריא.

בגין כך האי קרא אחיד בכלא.

כגוונא דא מאן דיתבע בעותיה למלכא - בעי ליחדא שמא קדישא ברעותיה, מתתא לעילא ומעילא לתתא. ולקשרא כלא בחד קשרא. ובההוא קשורא אשתכח בעותיה.

אמר רבי יוסי: מאן הוא חכימא למתבע בעותיה כדוד מלכא, דהוא הוה נטיר פתחא דמלכא!

אמר ליה רבי חייא: ודאי הכי הוא! ועל דא אורייתא אוליף לן ארחי דמלכא קדישא בגין דננדע למיהך אבתריה, כמה דאת אמר ״אַחֲרֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וגו'״ (דברים יג ה).