טור יורה דעה – סימן צט

חתיכת נבילה שיש בה בשר ועצמות שנפל לקדירה של היתר - י"א שעצמות האיסור מצטרפין עם בשר האיסור להצריך ס' כנגדו, ועצמות ההיתר מצטרפין עם בשר ההיתר ג"כ לבטל האיסור. ורבינו שמשון כתב שאפילו עצמות האיסור מצטרפין עם ההיתר לבטל האיסור, וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל. לפיכך הבא לבטל איסור שנפל לקדירה, יצטרף כל מה שבקדירה, בין רוטב ובשר וקיפה ועצמות ואפילו העצמות של האיסור, ואם יש בין הכל ששים, מותר.

אבל המוח שבעצמות האיסור, מצטרף עם האיסור לאסור.

וגוף הקדירה אינה מצטרפת לא עם ההיתר ולא עם האיסור.

במה דברים אמורים בחתיכת נבילה שנפלה לקדירה כשהיא חיה. אבל אם נתבשלה תחילה ואח"כ נפלה לקדירת היתר, עצמות שבה מצטרפין עם האיסור, לפי שבלעו מבשר הנבילה כשנתבשלה לבדה, לפיכך כשחזרה ונפלה לקדירה צריך לשער גם בעצמות ולא סגי בס' כנגד הבשר, דשמא נתמעט בשר הנבילה בבישולו ונכנס בעצמות.

ומשערין ההיתר והאיסור כמו שבא לפנינו, אע"פ שהיה בהיתר יותר מתחילה ונתמעט בבישולו ונבלע בקדירה, אפילו הכי אין משערין אותו אלא כמו שבא לפנינו, שגם באיסור היה יותר ונתמעט ונבלע בקדירה, הילכך משערין שניהן כמו שבאין לפנינו.

והרשב"א כתב: י"א שאומדין כמה בלע מן ההיתר בקדירה ומצטרף עם ההיתר, ויראה לי, מין במינו שמן התורה בטל ברוב וחכמים הצריכו ס' תולין להקל, אבל מין בשאינו מינו כזית בכדי אכילת פרס דבר תורה ואפילו טעמו כעיקרו, אין תולין בו להקל ואין משערין אלא במה שבא לפנינו. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא חילק.

כתב בספר המצוות שצריך החכם לחקור אם נתנו מים בקדירה אחר שנתנו בה האיסור, שאותן המים שנתנו אח"כ אין מצטרפין לבטל האיסור. ונ"ל שאין צריך, שאפילו אם הוסיף מים אח"כ, אם לא כיון כדי לבטל האיסור, מצטרפין, דקי"ל כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותרים במזיד אסורין, ואין לחוש שמא יבואו לרבות במזיד, שאם באנו לחוש לזה, גם לא נאמין לו מה שאומר שלא ריבה.

אבל המכוין להרבות, אפילו הוא מין במינו וההיתר רבה על האיסור שהוא בטל מן התורה אלא שחכמים הצריכו ס', אינו בטל כיון שריבה במזיד. וכתב הרמב"ם: דווקא למבטל עצמו אם הוא שלו קנסינן לאוסרו עליה או למי שכיון לבטלו בשבילו, אבל לאחריני שרי.

וכתב הרשב"א: אבל דבר שעיקר איסורו אינו אלא מדרבנן, כגון גבינה של נכרים ושמנו של גיד, אין מערבין אותו בהיתר כדי לבטלו. עבר וערבו בהיתר כדי לבטלו, בשוגג מותר במזיד אסור. נפל מעצמו בהיתר, אע"פ שאין בהיתר כדי לבטלו, מותר להוסיף בהיתר כדי להכשירו, כדחזינן בעצים שנשרו מן הדקל בתוך התנור ביו"ט שמותר להרבות עליהם עצים מוכנים להתירו. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דאפילו איסור דרבנן שנתערב, אסור להוסיף עליו לבטלו, ולא התירו אלא בעצים שנשרו לתוך התנור משום דמקלי קלי לאיסורא.

איסור שנתבטל, כגון שהיה ס' כנגדו, ונתוסף בו אחר כך מן האיסור, חוזר ונאסר, לא שנא מין במינו או מין בשאינו מינו, בין בלח בין ביבש.