טור יורה דעה – סימן שסד

קבר אסור בהנאה. ודוקא קבר של בנין, אבל קרקע עולם של קבר אינו נאסר.

כתב ה"ר ישעיה שהעפר שמכסין בו המת בתוך הקבר אסור בהנאה, דתלוש ולסוף חברו הוא וחשוב כתלוש, ואיזה קרקע עולם, כגון החופר כוך בסלע שהוא קרקע שלא נתלש ואינו נראה אלא העפר נקרא קרקע עולם אפילו תלשו ואחר כך החזירו, דהא לא משכח תלמודא למיסר אלא בקבר של בנין. וכן דעת אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

וכתב ה"ר ישעיה: עכשיו שקוברין הקטנים בקברי הגדולים, באיסור הן עושין, שקבר מת אסור בהנאה אפילו לקבור בו מת אחר, וגם לישב על הקבר אסור, ועל האבנים שמכסין בו הקבר או על עפר הקבר, דכולהו כתלוש ולבסוף חברו דמי. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא היה אוסר לישב על האבן, שאינו נחשב מן הקבר אלא ציון שנותנים עליו אחר כך.

והא דקבר של בנין אסור לעולם, דוקא שבנאו לשם מת ונתנו בו, אפילו על דעת לפנותו, ואפילו אם לא נתן בו אלא נפל. אבל אם בנאו לשמו ולא נתנו בו מותר, וכן אם נתנו בו אדעתא לפנותו ולא הזמינו מתחילה מותר לאחר שפינהו. אבל אם נתנו על דעת להיות בו עולמית, אסור אפילו לאחר שפינה, ואפילו לא בנאו לשמו. ואם לא בנאו לשמו ונתנוהו בתוכו והוסיף בו דימוס לשמו, כולו אסור אפילו לאחר שפינהו, ואע"פ שקברו שם על דעת לפנותו. ואם מכיר הדימוס שהוסיף לשמו, מסירו והוא לבדו אסור ושאר הקבר מותר.

המוצא קבר בתוך שדהו ואינו יודע אם נקבר שם מדעת בעל השדה, מותר לפנותו ומקומו טהור. ואם מדעת בעל השדה נקבר שם, אסור לפנותו, ואם פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה.

ואם הוא מת מצוה שמצאו אדם שם וקברו אפילו שלא מדעת בעל השדה, אסור לפנותו, שמת מצוה קונה מקומו וכל המוצאו צריך לקוברו במקום שמוצאו. ואם מצאו על המיצר שצריך לפנותו משם מפני הרבים שלא יאהילו עליו, מפנהו לאיזה מקום שירצה. מצאו בין שדה בור לשדה ניר, מפנהו לשדה בור. בין שדה ניר לשדה זרע, מפנהו לשדה ניר. בין שדה זרע לשדה אילן, מפנהו לשדה אילן. ואם שתיהן שוות, מפנהו לקרובה שבהן. ואם שתיהן שוות בקירוב, מפנהו לאיזה מהם שירצה. במה דברים אמורים במוצאו חוץ לתחום, אבל אם מוצאו בתוך התחום מביאו לבית הקברות. ואינו נקרא מת מצוה אלא אם כן מצא ראשו ורובו, או שדרה וגולגולת.

וקבר המזיק לרבים, כגון שהוא סמוך לדרך, אפילו נקבר שם מדעת בעל השדה מותר לפנותו ומקומו טהור ואסור בהנאה. ובירושלמי מחלק דוקא שהקבר קודם, אבל אם הדרך קודם, מקומו מותר בהנאה ולאו כל כמיניה לאסור של רבים.

החוצב קבר לאביו וקברו במקום אחר, לא יקבר בו הוא עולמית משום כבוד אביו, אבל אחר מותר ליקבר בו. ויש אומרים דוקא בקבר בנין, אבל קרקע עולם שרי. והרמב"ן כתב דטעמא משום כבוד אביו אפילו קרקע עולם נמי אסור.