טור יורה דעה – סימן שיט

מבכרת המקשה לילד, יכול לחתך אותו אברים אברים ולהשליכו לכלבים.

וכתב הרמב"ם: דוקא במחתך אבר אבר ומשליכו, אבל אם מניח האברים לפניו עד שיצא רובו, קדוש למפרע ואסור להשליכו לכלבים. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דאפילו במחתך ומניח, אינו קדוש למפרע.

יצא כולו כאחד, קדוש ואסור להשליכו לכלבים. וכתב גם כן הרמב"ם כשמחתך אבר אבר ומשליך שלא נפטרה מהבכורה, ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שהיא פטורה.

יצא שליש ומכרו לנכרי וחזר ויצא שליש - לדעת הרמב"ם חל עליו קדושה למפרע, ולדעת אדוני אבי הרא"ש ז"ל כיון שלהבא הוא קדוש, מכירה שמכר לנכרי הוי מכירה ומפקיעה ממנו קדושת בכורה.

יצא שליש דרך דופן ושני שלישים דרך רחם - כתב הרמב"ם כיון שלמפרע מתקדש נמצא שרוב הראשון מקדשו, וכיון שיצא רוב הראשון דרך דופן אינו קדוש. ולדעת אדוני אבי הרא"ש ז"ל קדוש.

יצא רוב העובר על ידי מיעוט אחד האברים שמשלימו לרוב - חשוב כילוד, אע"פ שרוב האבר מבפנים, ואסור למוכרו לנכרי ולהשליכו לכלבים ופוטר הבא אחריו.

ואם יצא חציו של עובר על ידי רוב אחד מהאברים שעל ידו נשלם יציאת חצי העובר - מיבעיא אם חשוב כילוד ולא איפשיטא, ואזלינן לחומרא שאסור למוכרו לנכרי ולהשליכו לכלבים, ואינו פוטר הבא אחריו.