טור יורה דעה – סימן רצט
צמר רחלים וצמר גמלים שערבן זה עם זה וטוואם יחד - אם הרוב מהרחלים, או אפילו מחצה על מחצה, חשוב ככולו רחלים ואסור עם פשתן. ואם הרוב מהגמלים, אז של הרחלים בטל ומותר עם הפשתן.
וכן הדין בפשתים וקנבוס שערבן ביחד - אם הרוב פשתן, אסורין עם הצמר. ואם רובן קנבוס, מותר עם הצמר. הלכך מי שנתערב לו צמר עם פשתן, מביא מין אחר ומערבו עמהם ומבטל אחד מהן.
ולא שייך בהו ביטול אלא קודם אריגה, אבל לאחר שעשה מהן בגד לא שייך בהו ביטול שיבטל אחד מהן במין אחר, שאפילו בחוט אחד של פשתן שארג בשל צמר נעשה כולו גוף אחד של איסור, אפילו עשה בגד מצמר גמלים וארג בו חוט אחד מצמר רחלים ואצלו חוט אחד משל פשתים, כולו אסור.
הלכך בגד שהשתי של משי והערב של פשתים, אסור לתופרו עם הצמר אפילו אם רובו של משי. אבל אם עשה בגד מצמר גמלים וארג בו חוט אחד של צמר, ובמקום אחר ארג חוט של פשתן שאינו אצל הצמר, מותר.
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.