טור יורה דעה – סימן רצו
דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים
כלאי הכרם - בארץ ישראל אסור מן התורה לזורען ולקיימן, ואסור ליהנות מהפרי היוצא מהם. ובחו"ל אסורים מדרבנן. הלכך ספיקו בארץ ישראל אסור ובחו"ל מותר.
כיצד, ירק העומד בין הגפנים ואין ידוע אם נזרע שם באיסור אם לאו, אפילו אם רואה שהנכרי לוקט משם, מותר לו לאוכלו ובלבד שלא ילקט הוא ויאכל.
וכלאי זרעים - בא"י אסור לזורען ולקיימן ומותרין באכילה, ובחו"ל מותר לכתחילה לערבם ביחד ולזורעם.
ולא מקרי כלאי הכרם אלא א"כ זורע שני מיני תבואות או שני מיני זרעים עם חרצן יחד, כר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. אבל מין אחד עם חרצן, או שני מינים בין הגפנים, מותר לכתחילה לזורען בחו"ל.
והראב"ד כתב: הא דבעינן חטה ושעורה וחרצן במפולת יד היינו דווקא למלקות, אבל איסורא איכא ואפילו זורע במין אחד בין הגפנים. והרמ"ה כתב: דמודה רבי יאשיה בזורע אפילו בחד מינא בין הגפנים בא"י שהוא אסור, אבל בחוצה לארץ שרי, אבל הזורע שני מינים בין הגפנים גזרו בו רבנן אף בחו"ל. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל, אלא אפילו איסורא ליכא אלא בזורע שלשתן ביחד. וייראה מדבריו דאף בא"י קאמר רבי יאשיה שאינו נקרא כלאי הכרם אלא בזורע שלשתן ביחד, אע"ג דבשני מיני זרעים לבד הוי כלאי זרעים, מכל מקום אינו לוקה משום כלאי הכרם עד שיהיו שלשתן ביחד.
אבל הרמב"ם כתב: בארץ ישראל אפילו הזורע מין אחד של תבואה או ירק עם גפן, בין שזורעו ישראל או זורעו נכרי או שעלו מאליהן, בין שנטעו הגפן בתוך הירק, אסורים באכילה ובהנאה, אבל בחו"ל מותר לזרוע בתוך הגפנים לכתחילה ולא אסרו אלא לזרוע שני מינים עם חרצן במפולת יד, ואם אמר לתינוק נכרי לזרוע לו בחו"ל מותר, אבל לא יאמר לנכרי גדול שלא יתחלף בישראל, אסור לזרוע כלאים לנכרי, ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים לכתחילה. עד כאן. ורצה לומר אפילו בשל ישראל, ואיני יודע למה, כיון שאסור לקיימו היאך יהא מותר לומר לנכרי לזורעם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.