טור יורה דעה – סימן רעח

אין תופרין ספר תורה אלא בגידי בהמה או חיה טהורה שראויה לכתוב בעורו.

ולא יתפור כל היריעה מראשה לסופה, אלא יניח בראשה מעט ובסופה מעט שלא יהא תפור.

ובתיקון התפירה שאל השואל מאדוני אבי הרא"ש ז"ל: תודיעני ענין התפירה, כי מתוך הגמרא משמע שיש לתופרה מבחוץ, והנה ראיתי בכל המקומות שאין תופרין מבחוץ אלא מניחין שתי יריעות זו על גבי זו ותופרין בכפל עשוי כזה מבית ומחוץ, והיה נראה לי יותר טוב בזה לכל דבר לגלול ולחוזק. עד כאן [השאלה], והשיב: גם אני ראיתי א"מ ז"ל שתפר ס"ת כאשר כתבת, אך בספרים החיצונים יש שיש לתופרה מבחוץ, ותפירה מבחוץ היא יותר נאה שאין החוטין נראין בפנים ונראה כולן כקלף אחד, והתופרין כאשר כתבת דעתי בזה שמה שאמרו לתופרה מבחוץ למעוטי שלא לתופרה מבפנים כעין תפירת חוץ כי זה מגונה ביותר, אבל לתפור כאשר כתבת נראה בעיניהם קיום יותר. עד כאן.

ויש אומרים מה שכתוב במסכת סופרים לתופרה מבחוץ, לאו אתפירות היריעות זו לזו קאי, אלא אנקרע היריעה, וקאמר כשבא לתופרה שלא יתחוב המחט בתוך הכתב אלא מחוץ לכתב. ולא נהירא, דהא פשיטא היא, ועוד דלישנא מבחוץ לא משמע הכי.

ועושין לה שני עמודים, אחד בראשה ואחד בסופה, ומה ששייר ממנו בראשה וסופה יכרוך אותם על העמודין ויתפרנו בגידים על העמודים.

חסר ממנה אפילו יריעה אחת שאינה תפורה עמו, אפילו היא מונחת אצלו, אין קורין בו עד שיהו כל יריעותיו מחוברים יחד.