טור יורה דעה – סימן רי

אין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו, ויהיה פיו ולבו שוין.

לפיכך, היה בלבו לידור מפת חטין והוציא בשפתיו פת שעורין, מותר בשניהם. אבל אם היה בלבו פת חטין והוציא בשפתיו פת סתם, אסור בשל חטין לבד שהוא נקרא פת סתם. ויש אומרים דהיינו דוקא תלמיד חכם אבל עם הארץ אסור בכל. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא כתב כן.

ואם נודר על דעת אחרים, אז אינו תלוי בלבו אלא כפי שיאמרו האחרים שהוא דעתם כך יחול הנדר.

והנודר בחלום, כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל שאינו כלום ואינו צריך שאלה.

הנודר וחוזר בו תוך כדי דיבור, או שמיחו בו אחרים תוך כדי דיבור וקבל דבריהם, לא הוה נדר, והוא שאומר כך בפירוש, אבל אם אומר חזרתי בלבי אינו כלום.