טור יורה דעה – סימן רח

סתם נדרים להחמיר.

כיצד, אומר הרי פירות אלו כבשר מליח או כיין נסך, שיש במשמעו מליח של קדשים או יין נסך לשמים שהוא נדר שהרי מתפיש בדבר הנדור, ויש עוד במשמעו בשר מליח ויין נסך לעבודה זרה שאינו נדר שהרי מתפיש בדבר האסור, אנו תולין אותו להחמיר.

ואם הוא אומר שדעתו כבשר מליח ויין נסך לעבודה זרה נאמן, ואין צריך שאלה אפילו בעם הארץ. ואם רוב אנשי המקום קורין לבשר מליח של קדשים בשר מליח סתם, וליין נסך לשמים יין נסך סתם, אינו נאמן.

נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים, בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים, הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי להיות נודר בו, קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי ראשונה שגרשתי - אם הוא תלמיד חכם נאמן ואין צריך התרה, ואם הוא עם הארץ צריך שאלה שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, ומי שהורה לו שאינו צריך שאלה משמתינן ליה. ומיהו בחרטה סגי ואין צריך לפתוח לו פתח.

ואם עבר על הנדר, אין קונסין אותו לנהוג איסור כימים שעבר על הנדר ונהג בו היתר.

ודוקא בנדרים אלו שאינן אלא דרבנן, אבל הנודר נדר דאורייתא ועובר עליו, קונסין אותו ואין מתירין לו אלא א"כ ינהג איסור כימים שעבר עליו ונהג בו היתר. ואם יש מכשול בדבר, כגון שנדר מדבר שאינו יכול ליזהר בו, כגון שאסר עליו כל פירות שבעולם חוץ מדגן ועבר עליו, מתירין לו מיד ואין קונסין אותו לנהוג בו איסור כימים שעבר עליו כדי שלא יבוא לידי מכשול.