טור יורה דעה – סימן רג

תניא: לעולם אל תהא רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות. אמר שמואל כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא רשע, וכן תנא רב דימי אחוה דרב ספרא כל הנודר אף על פי שמקיימו נקרא חוטא. ירושלמי: מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר, מתחיל אדם לנדור פנקסו מתבקשת, דבר אחר ואחר נדרים לבקר ואיחור נדרים לבקר, איחר אדם נדרו פנקסו נפתחת, מעשה באדם אחד שנדר עולה ואיחר עליה וטבעה ספינתו בים. תניא רבי נתן אומר כל הנודר כאילו בנה במה בשעת איסור הבמות והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן, שטוב לו יותר לשאול על נדרו. [יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא], אמר ר"ג כל הבוטה - פירוש מבטא בשפתיו לדור, ראוי לדוקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא שיתירו לו.

על כן צריך כל אדם להתרחק מן הנדרים שלא ידור שום דבר עד שיעשנה, ואפילו צדקה וכיוצא בזה אין טוב לידור, אלא אם ישנו בידו יתן מיד ואם לאו לא ידור עד שיהיה לו. ואם פוסקין צדקה וצריך לפסוק עמהם, יאמר בלא נדר.

ומיהו אם מצוה דגופיה ומיחייב ביה ורמי עליה, כההיא דאומר אשנה פרק זה ואשנה מסכתא זו וירא שמא יתרשל בדבר ויש בידו לקיים הדבר, שרי ליה למינדר לזרוזי נפשיה, דאמר רב גידל מנין שנשבעין לקיים המצוות שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך.

וכל שכן היכא דרגיל דמשתלי ועבר על אחת ממצוות לא תעשה או מתרשל בקיום מצות עשה דשרי ליה למנדר ולאשתבועי להחמיר על עצמו לשמור ולקיים המצוות, ועל זה אמרו חכמים [אבות פ"ה] נדרים סיג לפרישות, אבל מכל שאר נדרים צריך האדם להתרחק מאד.