טור יורה דעה – סימן קע

ישראל שלוה מעות מעכו"ם בריבית, אין לישראל ליכנס ערב בשבילו, כיון דבדיניהם בתר ערבי אזלי, הוי כאילו העכו"ם מלוה לישראל הערב והוא חוזר ומלוה לישראל.

ואם כתב לו לדון כדינינו שלא לתבוע לערב תחילה שרי. והאידנא אפילו סתמא נמי ככתוב דמי, שהרי הן דנין כדינינו.

וכתב ה"ר יצחק קרקוזא: ונראה היכא דלא קביל עליה שלא לתבוע לערב תחילה ונעשה לו ערב ופורע בשבילו, צריך לשלם לו כל ההפסד, דדוקא לכתחילה הוא דאסור אבל דיעבד ישלם כל ההפסד כיון דמחמתה קא פסיד. עד כאן. ואינו נראה, דכיון שיש בו צד איסור למה נחייבנו לפרוע באיסור, ודאי כל הפסד שבא לו מכחו כמו שאנסו או כיוצא בזה צריך לשלם, אבל לא נאמר לו תן רבית.

כתב הראב"ד דהוא הדין נמי עכו"ם שלוה מישראל בריבית, שאין ישראל רשאי להיות לו ערב אלא א"כ התנה עם העכו"ם שלא ידחנו אצל הערב כל זמן שיש בידו לפרוע, שאם לא כן הוה ליה כמלוה לישראל הערב. ואם קבל עליו מותר, אע"ג דכי לית ליה שקיל מישראל קרן וריבית.