טור יורה דעה – סימן קכז

האומר לחבירו נתנסך יינך - אם הוא בידו, כגון שנתנו בידו לשומרו, נאמן. או אפילו אינו עתה בידו כגון שהחזירו, אם אומר לבעליו שנתנסך בפעם הראשון שמצאו, נאמן אפילו אם הבעלים מכחישין אותו.

אבל אחר שאינו בידו, או שלא אמר השומר לבעלים בפעם הראשון שראהו ואמר לו אח"כ, אינו נאמן. ודוקא שהבעלים מכחישין אותו או אומר אינו יודע, אבל אם שותק, שתיקה כהודאה דמיא. ומלמדין אותו לכתחילה שיאמר איני מאמינך.

והא דשתיקה כהודאה, דוקא כשאמר לו נתנסך בפניך, או שאמר לו ידעת, דרגלים לדבר. אבל בענין אחר לא הוי שתיקה כהודאה.

ואפילו היכא דהוי שתיקה כהודאה, אם שתק תחילה ואח"כ הכחישו ואמר שתקתי תחילה לפי שהייתי מחשב לידע אם הוא אמת, נאמן.