טור יורה דעה – סימן קח
ריח של איסור שנתערב בהיתר - כגון בשר נבילה שצלאו בתנור עם בשר שחוטה, פליגי ביה רב ולוי, רב אסר ולוי שרי.
ופסק רש"י כלוי דשרי, וכן כתב בה"ג. ור"ת פסק כרב דאסר, ואפילו בשר נבילה כחוש עם בשר שמן שחוטה, דריח כי האי מילתא היא.
וכתב הרשב"א: הסכמת רוב המורים להתיר, מכל מקום לכתחילה אסור לצלותם בתנור צר. ואם בא לבשלם בקדירה כל אחד לעצמו, אפילו בתנור צר ופי הקדירה מגולה, מותר ואפילו לכתחילה, שאין ריח המתבשל כל כך אוסר.
ומסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל כר"ת. ודוקא בתנורים שלהם שהם מכוסים, לכך נכנס הריח של זה בזה. אבל בתנורים גדולים שלנו ופיהם פתוחין, אין לחוש.
פת חמה שמונחת על גבי חבית פתוחה של יין נסך, אסור, לפי שקולטת הריח הרבה. אבל אם הפת צוננת אפילו אם החבית פתוחה, או פת חמה וחבית סתומה, מותר.
וכן מותר להריח בבת תיהא דיין נסך, פירוש נקב שעושין בחבית להריח משם ביין אם הוא טוב.
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.