דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן פה

הלכות קריאת שמע וברכותיה

לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא את שמע. ולא עוד, אלא אפילו היה קורא ובא, צריך להפסיק. ואם לא פסק, עליו הכתוב אומר: "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם". ואם פסק, עליו הכתוב אומר: "ובדבר זה תאריכו ימים".

וכשיחזור, פסק רב אלפס: חוזר למקום שפסק, אפילו שהה כדי לגמור את כולה. ור"י פסק: אם שהה כדי לגמור את כולה – חוזר לראש, דוודאי היכא שהפסיק באמצע בלא אונס, שאם היה רוצה היה יכול לקרות, בהא קיימא לן שאפילו שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק; אבל זה שהוצרך לפסוק מפני המקום שאינו ראוי לקרות, אם שהה כדי לגמור כולה – חוזר לראש. וכן בהלל ובתפילה ומגילה:

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?