טור אורח חיים – סימן תרפב
הלכות חנוכה
כל ח' ימי חנוכה מזכיר של חנוכה. פירוש, "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון.
ואומרו בתפילה בברכת "מודים", ובברכת המזון בברכת הארץ.
ואם לא אמרו, אין מחזירין אותו. ור"ת היה חוזר אם נזכר קודם שעקר רגליו, ואינו נראה לר"י, וכן דעת אדוני אבי הרא"ש ז"ל. ומכל מקום אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר השם, אפילו בין "אתה" לשם, חוזר.
ובמוסף של שבת וראש חודש שבחנוכה, צריך להזכיר נס של חנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה.
יש שאין אומרים "כשם שעשית" וכו', לפי שאין אומרים תפילה בהודאה; ויש אומרים, כיון שצורך רבים הוא יכולין לאומרו, כמו "יעלה ויבא" שאומר בעבודה, אף על גב דלא ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות וג' אחרונות, אלא כיון שצורך רבים הוא שפיר דמי. ובסדר רב עמרם ישנו. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא היה אומר אותו, אלא היה מסיים: "ועשית להם ניסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת".
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.