דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן תרסו

אע"פ שגמר סעודתו ביום שביעי, לא יסתור סוכתו, שמא יזדמן לו סעודה אחר כך ויצטרך לאכול בה.

ומוציא הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן הבית לכבוד יום טוב האחרון.

ואם רוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ד' על ד' לעשות היכר שאנו יושבין בה שלא לשם מצות סוכה שלא יהא נראה כמוסיף. וזהו דוקא לבני ארץ ישראל שאין צריכין לישב בה בשמיני, ויום שביעי הוא להם חול, הלכך יכולין לסותרה ולפחות בה, אבל אנו שצריכין לישב בה בשמיני, אין לעשות בה שום היכירא של פסול שהרי משום ספק שביעי אנו יושבין בה, ואם רוצה לישב בה בתשיעי, אי אפשר לפחות בה בשמיני מפני שהוא יום טוב, ומה יעשה להכירא? אם היא קטנה שאסור להניח בה הנר, יניחנו בה ובזה יש הכירא, ואם גדולה היא שמותר להניח בה הנר, יניח בתוכה כלי המאכל שאין אסורין להניחם בתוכה.

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?