דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן תרמז

וערבי נחל, דרשו חכמים שעלה שלה משוך כנחל, וזה סימנה: קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק לגמרי.

וצפצפה פסולה, וזה סימנה: קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה אינה חלק. ודוקא שפגימותיה הולכות נכחן ויש להם ב' עוקצין כמסמר, אבל יש מין ערבה שקנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה אינה חלק לגמרי, אלא שדומה למגל שפגימותיה עקומות ונוטות לצד אחד, והיא כשירה.

ואם יבשו או נשרו רוב עליה, או שנקטם ראשה, פסולה. אבל כמושה, או נשרו מיעוט עליה, כשירה.

וכתב בעל העיטור: מסתברא אפילו לא נשתייר אלא עלה אחד בבד א', כשירה, ולחומרא בעינן כהדס. ומלשון אדוני אבי הרא"ש ז"ל ייראה דבעינן שישאר רוב.

והגדילה על ההרים - פירוש שלא על המים, כשירה. ורוב המפרשים פירשו שלכתחילה צריך לחזור אחר הגדילה על המים, אלא שבדיעבד יצא אף בגדילה על ההרים. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דלכתחילה יוצא בשל הרים. וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב: ערבי נחל האמורין בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל כשר, אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל, ורוב מין זה גדל בנחל, אפילו גדל במדבר או בהרים כשר.

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?