טור אורח חיים – סימן תרמא

העושה סוכה לעצמו, אין צריך לברך על עשייתה, אף על גב דגרסינן בירושלמי: העושה סוכה לעצמו מברך "אקב"ו לעשות סוכה", עשאה לחבירו מברך "על עשיית סוכה", סמכינן אגמרא דידן דקאמר שאין צריך לברך על עשייתה.

אבל שהחיינו היה ראוי לברך, דתניא: העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו, נכנס לישב מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לישב בסוכה, אלא דמסדרינן ליה אכסא, וזמן של הכוס פוטר גם דסוכה.