טור אורח חיים – סימן תרלה

סוכה כשירה אף על פי שלא נעשית לשם מצות סוכה.

הלכך, סוכת גנב"ך. רקב"ש - פירוש: עובדי גלולים, נשים, בהמה, כותים, רועים, קייצים, בורגנין, שומרי שדות, כשירה. ובלבד שתהא עשויה כהלכתה - פירוש שתהא עשויה לצל להגין משרב ושמש ולא לצניעות בעלמא. ורבינו תם פירש כהלכתן שלא תהא מעובה כמין בית. וזהו לשיטתו שפוסל כשאין הגשמים יכולין לירד לתוכה.

הלכך החוקק בגדיש - שנוטל העמרים שלמטה לעשות בו חלל להיות סוכה, פסולה, שהרי לא נתן שם הגדיש לשם סוכה, ונמצא כשחוקק ומוציא העומרים נעשית מאיליה ודרשינן תעשה ולא מן העשוי. אבל אם מתחילה כשנתן שם הגדיש הניח חלל טפח במשך ז' על ז', כשירה, דכיון שהניח חלל טפח כשיעור הכשר סוכה, שם סכך עליו, וכשחוקק מלמטה למעלה עד שמגביה החלל לגובה י', אין זה עשיית הסכך אלא תיקון הדפנות, ובדפנות לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי, והוי כסוכה שאינה גבוהה עשרה וחקק בה להשלימה לי'.

וכתב אבי העזרי: אם הגדיש גדיש ולא הניח אלא חלל טפח במשך ז', ושוב חקק בה הרבה ועשה בה סוכה גדולה, אינה כשירה כולה על ידי משך ז' שהניח תחילה, ולא דיינינן ליה כפסל היוצא מן הסוכה, דהא לא ממשכא חד דופן בהדיה. ואם חקק מב' צדדין ד"א יותר על הז', אף הז' פסולה, דסכך פסול פוסל מן הצד בד"א.