טור אורח חיים – סימן נט

ברכה ראשונה: "ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חשך". ותיקנו לומר ובורא חשך, כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. וחותם "ברוך אתה יי יוצר המאורות".

ואם טעה ואמר "בא"י אמ"ה אשר בדברו מעריב ערבים" ונזכר מיד ואמר "יוצר אור" וגם סיים כדין "בא"י יוצר המאורות" יצא. אבל אם לא סיים כדין, או שאמר בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חשך אשר בדברו מעריב ערבים וגם סיים במעריב ערבים, לא יצא. אבל אם סיים בא"י יוצר המאורות יצא.

"יוצר משרתים ואשר משרתיו" וכו', תקנו לומר כך, משום הא דאיתא בפרק אין דורשין כל יומא איברו מלאכי השרת מנהר דינור שנאמר חדשים לבקרים, והכי פירושו: יוצר משרתים - אותם המתחדשים בכל יום, ואשר משרתיו - מעולם כגון מיכאל וגבריאל, כולם עומדים לפניו.

קדושה שביוצר, כתב הרמב"ם ז"ל שאין היחיד אומר אותה. וכן כתב רב נטרונאי, אלא אומר "עונים באימה ואומרים ביראה קדוש וברוך". ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שיחיד יכול לומר, שאינו בא עתה לקדש אלא סיפור דברים היאך המלאכים מקדשים, ולא דמי לקדושה שבתפילה שאומר נעריצך, שאותה ודאי אינה בפחות מי'. והכי איתא במסכת סופרים: קדושה שביוצר אור ושבסדר קדושה יחיד אומר אותה שאינה אלא סיפור דברים.

ונוהגין באשכנז לחתום "כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו אור חדש על ציון תאיר ונזכה כלנו במהרה לאורו ברוך אתה ה' יוצר המאורות", ואין נוהגין כן בספרד. וכן כתב רש"י שאין לחתום באור העתיד שאינו מעין החתימה, לפי שסדרו חז"ל הברכה על אור המתחדש בכל יום ולא על אור העתיד. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב בתשובה דהוי שפיר מעין החתימה ופתיחה, דיוצר אור היינו אור שברא הקב"ה בו' ימי בראשית ולא היה העולם כדאי להשתמש בו וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, ועל אור זה נאמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך, והיינו נמי אור חדש שחידש בו' ימי בראשית שעתיד הקב"ה לחדש לנו. עד כאן. וכן דעת רב שרירא גאון שכתב וז"ל: מה שכתב רב סעדיה שאין שליח ציבור רשאי לומר אור חדש על ציון תאיר, אין בכך כלום, שלא על אותו אור אנו מברכין, אלא שהזכרה בעלמא הוא.

כתב אדוני אבי ז"ל בתשובה: ברכת יוצר אור וערבית אנו אומרים עם שליח ציבור בנחת, כי אין אדם יכול לכוין תדיר עם ש"צ בשתיקה, וגם אם היה מכוין לדברי ש"צ בשתיקה ובאמצע הברכה היה פונה לבו לדברים אחרים הרי הפסיד הכוונה כי הפסיק באמצעיתא, אבל כשאדם קורא בפיו, ואף אם קורא מקצתה בלא כוונה יצא, וכשאני מגיע לסוף הברכה אני ממהר לסיים לענות אמן אחר ברכת החזן. עד כאן.

ואם טעה שליח ציבור בברכת יוצר אור בעניין שצריך אחר לעמוד תחתיו, אם טעה מקדושה ואילך, אין השני צריך להתחיל אלא מקדושה ואילך, אף על פי שבשאר ברכות שטועין בה צריך השני להתחיל מראש הברכה שטעה הראשון, שאני הכא שהקדושה חשיבה כסוף ברכה.