טור אורח חיים – סימן תקעב

אין גוזרין תענית ציבור בתחילה ביום ה' שלא להפקיע השערים, לפי שהרואה שקונין ביום ה' בערב לצורך ד' סעודות גדולות, לצורך סעודת הלילה ולצורך סעודות שבת, תמהין וסבורין שרעב בא לעולם, אבל משהתחילו כבר להתענות יודעין שהוא בשביל התענית.

אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים, ואם התחילו כבר להתענות ואירעו אלו הימים, אפילו לא התענו אלא יום אחד, אין מפסיקין ומתענין בהן ומשלימין.

וכן יחיד שקבל עליו תענית סתם בערב שבת, מתענה ומשלים, אלא א"כ פירש בשעת קבלה שאינו רוצה להתענות אלא עד שישלימו הקהל תפילתם.