דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן תקסג

אימתי מקבלו, רב אמר במנחה - כשיגיע זמן המנחה יאמר "הריני בתענית יחיד למחר", ושמואל אמר בתפילת המנחה - פירש רבינו חננאל שיאמר בשומע תפילה "הריני בתענית יחיד למחר, יהי רצון מלפניך שתקבלנו באהבה", והרמב"ם כתב שיאמר עננו בתפילת המנחה וגומר להתענות למחר, וכ"כ בה"ג, ולא נהירא דהא אמרינן גבי הזכרת עננו ערבית שחרית ומנחה ולא קאמר במנחה שלפני התענית.

רי"ף פסק כשמואל, והראב"ד פסק כרב. וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב שלא להפסיק בתפילה.

ואם היה בדעתו להתענות והרהר בלבו קבלת תענית, היה אומר ר"ת דהוי שפיר קבלה אע"פ שלא הוציאו בשפתיו, דהוי כמו נדר דאמרינן שאם גמר בלבו להביא עולה חייב אע"פ שלא הוציאו בשפתיו. ודוקא שהרהר בשעת מנחה לרב, ולשמואל בתפילת המנחה.

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?