דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן תקסא

הרואה ערי ישראל בחורבנן, אומר על הראשונה שרואה "ערי קדשך היו מדבר" וקורע, ואינו צריך לקרוע עוד באחרות.

וכשרואה ירושלים אומר "ציון מדבר היתה ירושלים שממה" וקורע.

וכשרואה בית המקדש אומר "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה" וקורע. ומהיכן חייב לקרוע? משיגיע לצופים.

ואם ראה המקדש תחילה, קורע על המקדש ומוסיף על ירושלים. ואם ראה ירושלים תחילה, קורע על ירושלים בפני עצמו ועל המקדש בפני עצמו.

היה הולך ובא, אם שהה ל' יום שלא ראה אותו צריך לקרוע, פחות מכן אין צריך לקרוע.

וצריך לקרוע מעומד, וכל בגדים שעליו עד שמגלה לבו.

ואסור לאחותן - פירוש תפירה מבפנים ואחרת עליה מבחוץ, אבל מותר למוללן ולשוללן וללוקטן ולעשות כמין סולמות - פירוש תפירות שאינן מיושרות.

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?