טור אורח חיים – סימן תקמה

אסור לכתוב בחול המועד. ואפילו להגיה אות אחת בספר אסור.

ואסור לכתוב תפילין ומזוזות לאחרים בשכר, אבל לעצמו, או לאחרים בחנם, או אפילו בשכר כדי שיהיה לו הוצאותיו יותר בריוח לשמחת י"ט, מותר אפילו יש לו מה יאכל, שאם אין לו מה יאכל כל מלאכה נמי שרי. ודוקא תפילין ומזוזות משום מצוה, שאף בחול המועד צריך להניח תפילין ולברך עליהן, וכן היה נוהג אדוני אבי הרא"ש ז"ל, אבל שאר ספרים אסור בין בחנם בין בשכר אם יש לו מה יאכל.

מותר לטוות תכלת לציציותיו בין ביד בין בפלך, אבל לאחרים אסור.

מותר לכתוב חשבונותיו לחשב יציאותיו.

וכותבין גיטי נשים, וקדושין, ושוברין, דייתיקי, ומתנות, ופרוזבולין, ואגרות שום - ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה, ואגרות מזון, חליצה, ומיאונין, ושטרי בירורין - שכותבין פלוני בירר פלוני דיין ופלוני לפלוני, ואגרות ב"ד - פירוש פסקי דינין, ואגרות רשות - פירוש שאלת שלום שאדם שולח לחבירו, ויש אוסרין ומפרשים אגרות של רשות שטרי ממשלה, וכן כתב בה"ג אגרות רשות ומפרשים רבנן פתקי דרשותא אבל דיסקי לא, ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה.

אין כותבין שטרי חוב, שיכול להמתין מלכותבן עד אחר המועד, ואם אינו מאמינו והלוה צריך למעות למועד או שאין לסופר מה יאכל, מותר.

יש מתירין לכתוב על ידי שינוי, כגון בעיגול או בעיקום, וריב"א היה אוסר כיון דאפילו אות אחת אסור להגיה כ"ש זה שהוא כתב גמור, אדרבה כשרוצין ליפות הכתב כגון למסורת עושין כן. ואפילו מי שכותב האותיות בהיפוך, שמצד השני נראית ובאותו צד שכותב אינן נראית, היה אוסר ולא היה מתיר לכתוב אלא אותיות חתוכות, והיו"ד שכולה גוף אחד יעשה נקודה אחת, ויש שעושין אותה עיגול קטן.

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב תשובת שאלה בחול המועד והתיר לי להעתיקה, דחשיב דבר האבד.

דנין בחול המועד בין דיני ממונות ובין דיני נפשות, ומשמתין ומכין למי שלא יקבל עליו הדין.