טור אורח חיים – סימן תקל

חול המועד, שהן הימים שבין ראשון של פסח לשביעי, ושבין ראשון של חג לשמיני, מותרין בכל מלאכה מן התורה, אלא שחכמים אסרום במקצת מלאכות. אע"ג דילפינן להו מקראי טובא, אסמכתות בעלמא נינהו אבל עיקרן אינו אלא מדרבנן.

הלכך התירו דבר האבד - פירוש שהוא אבד אם לא יעשנו, והתירו כל צרכי רבים, ואפילו צרכי יחיד אם אינו מעשה אומן, והתירו כל צרכי המועד ואפילו בדברים האסורים התירו בשביל הפועל אם אין לו מה יאכל.

והנני מסדר אותם. תחלה אבאר דברים שבגופו, ואחר כך דברים הצריכין לו בעניני האכילה, ואחר כך הצריכין לו לשאר תשמישין, ודבר האבד בענין קרקע, ודבר האבד בתלוש, ומשא ומתן, ובניין מלאכת הדיוט, וצרכי רבים, וכתיבה, כניסת נשים ותכשיטיהן, הספד וקריעה וקבורת המת והבראה, ודיני אבילות הרגל וחול המועד.