טור אורח חיים – סימן תפא

כוס חמישי לא הוזכר לגירסת רשב"ם, ואין לעשותו. ולכך פירש שאומר הלל הגדול על כוס רביעי. וכן ייראה מדברי רבינו האי, שנשאל לפניו: אשכחן לרב סעדיה שאומר: מי שרוצה לשתות כוס חמישי, יאמר עליו הלל הגדול, ויניח "יהללוך" ויאמר לאחריו. אבל עכשיו באו תלמידים ואמרו שעל כל כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו, ואומר "יהללוך" אחר ההלל וחותמין "מלך מהולל בתשבחות", ושותה כוס חמישי ואומרים עליו הלל הגדול, וחותמין מ"נשמת כל חי" עד "הבוחר בשירי". והשיב: דברי רב סעדיה כן הוא ומנהג שלכם יפה הוא. ואנו לא נהגינן בכוס חמישי כל עיקר. והני תלמידי חכמים דמברכי אחר הלל ואחר הלל הגדול, דרב סעדיה ודילכון עדיפא מדילהון, דלא אמרו רבנן שתי ברכות, עד כאן. והעולם נהגו בו לעשותו רשות, וכן כתב רב יוסף טוב עלם, שאם הוא תאב לשתות יעשה כוס חמישי, וכן כתב רב שר שלום: כוס חמישי רשות, אם רוצה לשתות – ישתה, ואומר עליו הלל הגדול וחוזר ואומר עליו "יהללוך", וכן סידר רב כהן צדק ורבינו משה, וכן כתב רב עמרם שחוזר ואומר עליו "יהללוך". ייראה מדעתם, מי שירצה לעשותו חותם ב"יהללוך" אחר ההלל, ואומר עליו הלל הגדול ו"נשמת" וחותם ב"יהללוך". וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא, טוב למעט בברכות, ומי שרוצה לעשותו, לא יחתום אחר ההלל, ויאמר עליו ההלל הגדול ו"נשמת" ויחתום, וכן כתב הרי"ץ גיאת.

כתב אדוני אבי ז"ל: ייראה מדברי רב יוסף טוב עלם שאסור לשתות אחר ד' כוסות, וכן כתב רי"ף: בתר דאכלי כל מגדני ופירי, אכלו בסוף כזית מצה דמינטרא, ולא טעמין בתר הכי כלום בר מכסא דברכת מזונא וכסא דהלילא. ומאן דצחי לית ליה רשותא למשתי חמרא אלא מיא, וכן כתבו כל הגאונים. ותימא מנא ליה הא, דהא לא קאמר אלא "אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומן", היינו שלא לאכול, אבל למשתי שרי. ומנהג פשוט הוא שלא לשתות יין. ופירש הרב רבינו יונה טעם למנהג, לפי שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקב"ה לאבותינו עד שתחטפנו שינה, ואם ישתה ישתכר. והכי איתא בתוספתא: חייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים כל הלילה, וזהו ששנינו: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה וכו':