טור אורח חיים – סימן תו

מי שאין לו אלא ד"א והוצרך לנקביו, יכול לצאת מהם עד שימצא מקום צנוע לפנות. ועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו, שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול ליכנס, ולאחר שנכנס הוי כאילו לא יצא כיון שנכנס ברשות. אבל אם מצא מקום צנוע קודם, לא יכנס אלא יפנה שם, ויתרחק ממקום שנפנה עד שיכלה הריח ושם יש לו ד"א. ואם בהתרחקו מן הריח נכנס בתחומו, כאילו לא יצא. ודוקא ביצא שלא לדעת, אבל יצא לדעת לא.

והך צרכיו, פירש רבינו חננאל אפילו לקטנים קאמר. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דוקא לגדולים, וכן כתב הר' יהודה ברצילוני.