טור אורח חיים – סימן שסז

אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו, אפילו אם מיחה בה שלא לערב, ואפילו אם אין רגיל לערב עמהם.

והני מילי שאוסר עליהם, כגון שאין הבית פתוח אלא לאותו החצר. אבל אם הבית פתוח לב' חצרות, באחת רגיל לצאת ולבוא תדיר שאוסר עליהם ובאחת אינו רגיל לצאת ולבוא, ברגיל שאוסר מערבת שלא לדעתו אפילו אינו רגיל לערב, ובשאינו רגיל לצאת ולבוא נמי אע"פ שאינו אוסר, אם רגיל לערב עמהם מערבת שלא לדעתו, אבל אם אינו אוסר וגם אינו רגיל לערב עמהם, אינה מערבת שלא לדעתו.

וכל זמן שלא מיחה בה בפירוש, אפילו אינו רגיל לערב עמהם ואינו אוסר, מערבת שלא לדעתו דמסתמא ניחא ליה. אבל אינה יכולה לזכות משלו לאחרים שלא מדעתו.

ואפילו בני הבית יכולין לערב שלא מדעתו, אם אין הבית פתוח אלא לחצר אחת. אבל בני החצר אין יכולין ליקח פתו מביתו לערב שלא מדעת שום אחד מבני הבית, ואפילו רגיל עמהם ואוסר עליהם.