טור אורח חיים – סימן שמט

כל אדם יש לו ד' אמות בר"ה שיכול לטלטל בהן. ומודדים אותן לו באמה שלו מרווחת. ואם איבריו גדולים ואמתו קטנה שלא יספיקו לו ארבע אמותיו, נותנין לו ד' אמות בינוניות, שכל א' מהם ו' טפחים.

ואלו ד' אמות מוסיפין עליהן אלכסונן, שיהו ה' אמות וג' חומשין. ומיהו פירש רש"י שאין לו אלכסון אלא לאלכסון העולם, אבל לריבוע העולם אין לו אלא ד' אמות, ורבינו תם פירש שלכל צד יש לו ה' אמות וג' חומשין. והר"ם במז"ל חילק שבתוך ארבע אמות מותר לטלטל, מד' עד ה' אמות וג' חומשין פטור אבל אסור, מכאן ואילך חייב חטאת. ואיני יודע למה אמר כשיעור האלכסון פטור אבל אסור, כיון שנותנים אלכסון מותר בו לכתחילה.

לפיכך מותר לאדם לעקור החפץ מר"ה וליתנו לחבירו שאצלו בתוך ד' אמותיו, וחבירו לחבירו שאצלו, אפילו ק' מילין, אע"פ שהחפץ הולך כמה מילין בר"ה, שכל אחד לא יטלטלנו אלא בתוך ד' אמותיו. ובלבד שלא יוציאנו מתחום שלו, או בחפץ שלא קנה שביתה - כגון שהוא הפקר שאינו קונה שביתה.

היו שנים, מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה, כגון שיש ביניהם שש אמות, מביאין ואוכלים באמצע, ובלבד שלא יוציא כל אחד מתוך שלו לתוך של חבירו.

היו ג' ואמצעי מובלע ביניהם, כגון שבין שתי החיצונים ח' אמות, האמצעי מותר עם כל א' מהחיצונים במה שד' אמותיו מובלעים בתוך שלו, ושתי החיצונים אסורין זה עם זה.