טור אורח חיים – סימן רצה

ונוהגין לומר "ויהי נועם", לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן. ונוהגין לכפול פסוק "אורך ימים אשביעהו", שע"י כן נשלם השם היוצא ממנו.

ואומרים סדר קדושה, לפי שהוא זמן חזרת רשעים לגיהנם ששבתו בשבת ועל כן מאריכין בעניני תפלות כי ממתינין להם שיסיימו כנסיה אחרונה של ישראל תפלתם, ועל כן נוהגין במקצת מקומות להאריך הרבה בויהי נועם וסדר קדושה, וכן כתב רב עמרם: זה שנהגו לומר ויהי נועם וקדושה דסדרא בנעימה ובאריכות נועם באפוקי שבתא, כדי שישתהו ישראל בהשלמת סדריהם כדי להאריך לרשעים מלחזור לגיהנם, דבמ"ש צועק הממונה על הרוחות חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם.

ומתחילים ב"ואתה קדוש", לפי שאין גאולה בלילה. ונוהגין באשכנז כשאין אומרים ויהי נועם, כגון שחל י"ט באמצע השבוע, אז אין אומרים ג"כ סדר קדושה, וכן כתב רב שר שלום: אין אומרים ויהי נועם אלא ממ"ש לחול, לא במוצאי י"ט, ואפילו חל י"ט באמצע שבת או צום כפור דליכא ששת ימי המעשה, אין לומר ויהי נועם במ"ש כיון דאמר ומעשה ידינו תרי זימני בעינן שיתא יומא כולא דחול, וכל היכא דליכא ויהי נועם אין אומרים סדר קדושה. ואין נוהגין כן בספרד, אלא מתחילין פסוק אורך ימים אשביעהו וגו' ואתה קדוש.

ומבדיל ש"צ להוציא מי שאין לו יין שיוצא בזה ידי חובתו, דאע"פ שמבדילין בתפלה צריך להבדיל על הכוס.

ורגילין להזכיר אליהו הנביא, ופירש ב"ה הטעם לפי שהוא עתיד לבשר הגאולה, ואיתא בעירובין : מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי י"ט, ועל כן אנו מתפללין כיון שעבר השבת ויכול לבא שיבא ויבשרנו.

ונוהגים לומר פסוקים של ברכה, כגון "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", כדי שיתברכו במעשה ידיהם.