טור אורח חיים – סימן רמט

אין צרין במלחמת הרשות על עיירות של עובדי כוכבים אלא אם כן התחילו ג' ימים קודם השבת, ואם התחילו אין מפסיקין, אבל מלחמת מצוה מתחילין אפילו בשבת.

אין הולכין בע"ש יותר מג' פרסאות כדי שיגיע למלון בעוד היום גדול ויכול להכין צרכי סעודה לשבת, לא שנא אם הולך לביתו או לבית האושפיזא.

אין קובעין סעודה בע"ש משום כבוד שבת, ומותר לאכול עד שתחשך ומ"מ אסור לקבוע בו סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול. לשון הרמב"ם: מצוה שימנע אדם מן המנחה ולמעלה לקבוע סעודתו. ונראה דאף קודם המנחה נמי אין לקבוע דע"ש סתמא קאמר. גרסינן בפרק השולח (לח:) א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ב' משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בע"ש ואחת בשבת - פירוש בשעת בית המדרש - ושתיהן נעקרו.

ויראה שדרך אנשי מעשה להתענות כל היום, כדאיתא בעירובין בפרק בכל מערבין (ערובין מ ב) הני בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי, אלמא שדרך ת"ח להתענות בע"ש.

ולענין בעיין אסיקנא (ערובין מא א) והלכתא מתענה ומשלים, פירוש אם ירצה, ולא הוי כמתענה בשבת, וכיון שיכול להשלים אם ירצה והוא קבל עליו תענית סתם וכל תענית שלא שקעה עליו החמה אינו תענית צריך להשלים עד צאת הכוכבים, אם לא שפירש בשעת קבלת תענית עד שישלים תפלתו עם הצבור. והר"מ כתב שיכול לאכול מיד אחר התפלה קודם שקיעת החמה, שהוא מפרש מתענה ומשלים עד אחר התפלה. אבל אם מתענה בע"ש תענית חלום, מתענה עד צאת הכוכבים, כיון שיכול להתענות אפילו בשבת כ"ש שמשלים עד הלילה.