טור אורח חיים – סימן ריג

על כל הפירות ושאר דברים חוץ מפת או יין, אם היו האוכלים שנים או רבים, אחד פוטר את חבירו אפילו בלא היסיבה, דדווקא פת ויין בעי היסיבה משום דחשיבי, ולדידן סגי בישיבה כמו בהיסיבה לדידהו, אבל כל שאר דברים לא בעי היסיבה.

וכתב בספר המצוות: אם בני אדם ישבו או היסבו עתה על היין, כל אחד צריך לברך, שאין אנו רגילין לקבוע עצמינו. ונ"ל שאין חילוק בין האידנא למעיקרא.

אין המברך מוציא האחרים אלא א"כ יאכל וישתה עמהם, ואז יוצאים בשמיעתן שמכוונין אליו אפילו לא יענו אמן. והני מילי בברכה ראשונה, אבל בברכה אחרונה אין זימון לפירות אלא לפת, וצריכין ליחלק וכל אחד יברך לעצמו.