טור אורח חיים – סימן רט

היה בידו כוס של מים וסבור שהוא של יין, והתחיל ואמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם" על דעת לומר בפה"ג, ונזכר שהוא של מים וסיים שהכל, יצא.

וכל שכן אם היה בידו כוס של יין וסבור שהוא של מים, והתחיל על דעת לומר שהכל, ונזכר שהוא של יין וסיים בפה"ג, שיצא, שאף אם סיים שנ"ב יצא.

וכן אם טעה ואמר על היין שנ"ב בפה"ג, או שאמר על המים בפה"ג שנ"ב, יצא.

וכן הדין בפרי העץ ופרי האדמה שהיה לו לברך על א' מהם, ופתח אדעתא דאידך ונזכר וסיים כדינו, או שאמר שניהם, יצא.

כתב הרמב"ם ז"ל: כל הברכות כולן אם הסתפק אם בירך אם לאו, אינו חוזר ומברך לא בתחילה ולא בסוף, מפני שהם מדברי סופרים. ונראה דוקא ראשונה שהיא מדרבנן דנפקא לן מסברא שאסור ליהנות מהעה"ז בלא ברכה, אבל ברכה אחרונה מעין ג' דז' המינין דאורייתא היא, דמסמיך ליה אקרא, חוזר, וכן נראה מדברי ה"ג.