טור אורח חיים – סימן קפד

מי שאכל ויצא ממקומו ולא בירך, לא שנא שוגג ולא שנא מזיד, צריך לחזור למקומו ולברך.

בירך במקום השני, אם היה שוגג - יצא, ואם היה מזיד - לא יצא.

כתב הרב רבינו פרץ: דוקא שאין לו עוד פת לאכול במקום השני, אבל אם יש לו עוד פת לאכול, יאכל שם מעט ויברך שם, רק שלא יהא רעב מאכילה הראשונה

והא דאמרינן 'דברים הטעונין ברכה לאחריהם במקומן', פירוש - אם אינו רוצה לאכול במקום שני צריך לחזור למקומו ולברך, אבל אם ירצה לאכול במקום השני אין צריך לחזור למקומו.

אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו, צריך לברך מספק.

ועד אימתי יכול לברך, עד שיתעכל המזון שבמעיו.

וכמה שיעורו, אמר רבי יוחנן: כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה.

וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין, אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותן פירות יברך.

ושיעור אכילה לברך עליה ברכת המזון בכזית - כרבי מאיר, אף על גב דרבי יהודה פליג עליה ואמר בכביצה, וקיימא לן בכל דוכתא הלכה כרבי יהודה כנגד רבי מאיר, בהא הלכה כרבי מאיר, דרבי יוחנן קאי בשיטתיה.

וכן פסק רבינו חננאל והלכות גדולות.