טור אורח חיים – סימן קנ

קודם שאצא מבית הכנסת אפרש דינה וקדושתה.

כופין בני העיר זה את זה לבנות להם בית הכנסת ולקנות להם תורה נביאים וכתובים.

ואין בונין אותה אלא בגובה של עיר, ומגביהין אותה עד שתהיה גבוה מכל בתי עיר. ודוקא בתים שמשתמשין בהן, אבל בירניות ומגדלים שאין משתמשין בהן - יכולין להגביהן יותר מבית הכנסת. וגג שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש - צריך לשער דעד המקום שהוא ראוי לתשמיש שלא יהא גבוה יותר מבית הכנסת.

י"א מי שהגביה ביתו יותר מבית הכנסת, שכופין אותו להשפילו.

ואין פותחין אותו אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח במזרח. ופירשו התוס': דוקא בימיהם שהיו מתפללים למערב, אבל אנו שמתפללים למזרח לצד א"י אין עושין הפתח במזרח.

ובונין בה היכל להניח בו ס"ת. ובונין אותו לרוח שמתפללין כנגדה באותה העיר כדי שיהיו פניהם מול ההיכל כשיעמדו לתפילה.

ומעמידים בימה באמצע בית הכנסת לעמוד עליה הקורא בתורה כדי שישמעו כולם.

וכיצד יושבים בה? הזקנים - פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי ההיכל, וכל העם יושבין לפניהם שורות שורות, ראשונות - פניהם כלפי פני הזקנים, ושל אחריה - פניהם כלפי אחורי השורה שלפניה, וכן כולם, עד שיהו כל העם פניהם כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה.

ובעת שש"צ עומד בתפילה, יורד לארץ לפני התיבה ופניו כלפי הקודש כשאר העם.