טור אבן העזר – סימן צז

הבעל שמשביע אשתו על כתובתה, יכול להשביעה גם כן על כל שנתעסקה בו כל ימי היותה תחתיו, אבל קודם לכן אינו יכול להשביעה בטענת שמא, דתנן: המושיב אשתו חנונית או שמינה אפוטרופוס הרי זה משביעה בכל שעה שירצה, כיון שנושאת ונותנת בשלו יכול להשביעה אפילו בטענת שמא אם הפסידה שתי כסף, אבל אם אינה נושאת ונותנת אלא שמתעסקת בצרכי הבית בפלכה ובעיסתה כדרך כל הנשים אינו יכול להשביעה בטענת שמא, אם לא בטענת ברי או על ידי גלגול, ורבי שמעון פליג ואומר דאף אם הושיבה חנונית או מינה אפוטרופוס אינו יכול להשביעה בטענת שמא כל זמן שאינה תובעת כתובתה, אבל אם גירשה ותובעת כתובתה משביעה על הכל.

ופסק רב אלפס כתנא קמא שאם מינה אפוטרופוס משביעה כל שעה שירצה, ורבינו תם פסק כרבי שמעון, והורה הלכה למעשה באשה שמינה בעלה אפוטרופוס והיה לה הרבה מעות ואומרת של אחרים הם ורצה בעלה להשביעה, ופסק רבינו תם שלא היה יכול להשביעה כל זמן שלא תבעה כתובתה. וכתב אדוני אבי ז"ל ונראין דבריו, וגם כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא לא עבדינן עובדה לחייבה שבועה.