טור אבן העזר – סימן עד

הדירה שלא תתקשט ותלאו בתשמיש, שאמר "קונם תשמישך עלי אם תתקשטי" - היא תתקשט מיד ותיאסר בתשמיש ויקיים ז' ימים ואז יוציא ויתן כתובה.

נדרה היא שלא תתקשט, או שאמרה "קונם תשמישך עלי אם אתקשט" ושמע וקיים לה - יוציא ויתן כתובה.

והרמב"ם כתב: הדירה שלא תתקשט, בעניות שנה אחת יקיים יתר מכאן יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה, ובעשירות ל' יום יקיים יתר על כן יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה. והרמ"ה כתב בעניות רגל אחד יקיים. וכאשר כתבתי כן נראה לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.

אסר הבעל כלי שכניו עליו או כליו על שכניו כדי שלא תשאילם ולא תשאל מהם, או שאמרה היא "קונם תשמישך עלי אם אשאל משכיני כלים או אשאילם מכלי" ושמע וקיים לה - יוציא מיד ויתן כתובה.

ואם אמר הוא "קונם תשמישך עלי אם תשאל מהם כלים או תשאילם", אי אפשר לה שלא תשאל מהם ולא תשאילם והרי היא נאסרת מיד, ויוציא לאחר ז' ימים ויתן כתובה.

ואם היא אומרת כלי שכניה עליה כדי שלא תשאל מהם, או שאסרה על עצמה כלי בעלה שלא תוכל להשאילם כדי שלא יחזיקו להם טובה, או שנדרה שלא לארוג בגדים נאים לבניו, והוא אינו יכול להפר שאין זה דברים שבינו לבינה ואסורה לארוג ולשאל ולהשאיל כלים - לפיכך תצא בלא כתובה שמשיאתו שם רע בשכיניו.

נדרה שלא תלך לבית אביה ותלאתו בתשמיש שאמרה "קונם תשמישך עלי אם אלך לבית אבי", שאם לא תלאתו בתשמיש אלא אמרה "קונם בית אבי עלי" אינו יכול להפר, אלא כיון שתלאתו בתשמיש יכול להפר, וכיון ששמע ולא היפר - אם אביה בעיר, נדרה עד חדש יקיים יותר מחדש או סתם יוציא מיד ויתן כתובה. ואם אינו דר בעיר והיא רדופה לילך לביתו, רגל אחד יקיים שנים או סתם יוציא ויתן כתובה. ואם אינה רדופה לילך לביתו, ב' יקיים ג' או סתם יוציא ויתן כתובה.

ואם הוא אומר "קונם תשמישך עלי אם תלך לבית אביך יותר מחדש או יותר מרגל" - יוציא מיד אחר ז' ימים.

הדירה שלא תלך לבית האבל ולבית המשתה, אם נדרה היא שאמרה "קונם תשמישך עלי אם אלך" וקיים לה - יוציא מיד ויתן לה כתובה, ואם הדירה הוא שאמר "קונם תשמישך עלי אם תלך" - יוציא לאחר ז' ימים, ואם טוען הדרתיה בשביל בני אדם פריצים המצויין שם, אם הוחזקו שם נאמן, ואם לא הוחזקו אינו נאמן.

כתב הרמב"ם: הדירה שלא תלך למרחץ - בכרכים שבת אחד שבכפרים שתי שבתות. שלא תנעול מנעל - בכפרים ג' ימים ובכרכים מעת לעת. יתר על כן יוציא ויתן כתובה. האומר לאשתו אין רצוני שיבואו לביתי אמך ואחיותיך - שומעין לו ותהיה הולכת להם כשאירע להם דבר, ותלך היא לבית אביה פעם אחד בחדש ובכל רגל ורגל, ולא יכנסו הם לה אלא אם אירע לה דבר כגון חולי או לידה, שאין כופין את האדם שיכנסו אחרים ברשותו. וכן היא שאמרה אין רצוני שיכנסו אצלי אביך ואמך ואחיותיך - שומעין לה, שאין כופין את האדם שיבואו אחרים ברשותו. האיש שאמר איני דר במדור זה מפני שבני אדם רעים או פריצים או עכו"ם בשכונתי ואני מתירא מהם - שומעין לו ואפילו לא הוחזקו בפריצות, שכך צוו חכמים הרחק משכן רע, ואפילו המדור הוא שלה, מוציאה ממנו ושוכן בין בני אדם כשרים. וכן היא שאמרה כן - אף על פי שהוא אומר איני מקפיד עליהן, שומעין לה מפני שאומרת איני רוצה שיצא עלי שם רע בשכונות אלו.