טור אבן העזר – סימן סא

האיש שיכניס אשה לחופה - היא כאשתו לכל דבר.

ומה היא החופה - שתתייחד עמו, אפילו לא בא עליה כיון שנתייחדו לשם נשואין היא כאשתו לכל דבר, וגובה עיקר כתובתה ותוספת אם תתאלמן או תתגרש.

במה דברים אמורים דחזיא לביאה, אבל אם פירסה נדה ואחר כך כנסה לחופה אינה כאשתו לגבות התוספת, אבל לכל שאר מילי אקרי שפיר חופה. והרמב"ם כתב: משתכנס לחופה נקראת נשואה אף על פי שלא נבעלה והוא שתהיה ראויה לביאה, אבל אם היתה נדה אף על פי שכנסה לחופה ונתייחד עמה לא גמרו הנשואין והרי היא עדיין כארוסה, ולא תינשא נדה עד שתטהר ואין מברכין לה ברכת חתנים עד שתטהר. עד כאן. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שנקראת חופה לכל דבר חוץ מזה שאינה גובה תוספת, ויכולין לברך ברכת חתנים, אבל אינה נכנסת עמו בסתר אלא הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים.