טור אבן העזר – סימן מה

חוששין לסבלונות. ופירש רש"י שאם שדכה תחילה ואחר כך שלח לה סבלונות בעדים, אנו חוששין שמא שלחם לה לשם קדושין וצריכה גט.

לפיכך, אם רוב העיר רגילים לקדש ואחר כך שולחין סבלונות, חוששין שמא לשם קידושין שלחם. אבל אם רוב העיר רגילים לשלוח תחילה ואחר כך מקדשין, אין חוששין.

ורבינו חננאל פסק אפילו הרוב שולחים הסבלונות תחילה ואחר כך מקדשין, אין חוששין למיעוט שמקדשין תחילה להחמיר.

ופירש גם כן חוששין לסבלונות, שמא קדשה בפני עדים והלכו להם למדינת הים. ולפי זה אפילו לא שלחם בעדים חוששין להם. ויצא גם כן קולא מתוך זה הפירוש, שאם יש עדים שלא קדשה אחר השידוכין, שאין חוששין באלו הסבלונות משום קדושין, ולפירוש רש"י חוששין. הלכך טוב לחוש לשני הפרושין להחמיר. וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

וחוששין לכתובה. שאם כתב לה כתובה ולא הגיע עדיין לידה, רואין אם דרך מקצת אנשי העיר שמקדשין ואחר כך כותבין כתובה, חוששין שמא נתקדשה, אף על פי שאין שם סופר מצוי ואין אומרים שמא הסופר נזדמן לו וקדם וכתב. ואי דרך כל אנשי העיר שכותבים הכתובה קודם הקדושין, אין חוששין לקידושין.