טור אבן העזר – סימן ג

מי שבא ואמר "כהן אני", אינו נאמן אפילו בזמן הזה, ואין מעלים אותו לכהונה לא לקרות בתורה ראשון ולא לישא כפיו ולא לאכול אפילו בתרומה בזמן הזה. אבל אוסר עצמו בגרושה זונה וחללה, ואינו מטמא למת, ואם נשא או נטמא – לוקה, והנבעלת לו היא ספק חללה.

ואם הוא מסיח לפי תומו, נאמן. כיצד? כגון שמסיח לפי תומו ואומר: זכורני כשהייתי תינוק מורכב על כתפו של אבא, הטבילוני לאכול בתרומה.

אבל אם עד אחד מעיד עליו, נאמן להאכילו בתרומה בזמן הזה, ולקרות בתורה ראשון ולישא כפיו. ואפילו אביו נאמן עליו,

ואפילו משטרות מעלין לכהונה בזמן הזה. כיצד? כתוב בשטר: פלוני כהן לוה מנה מפלוני כהן, ועדים חתומים עליו, הרי זה בחזקת כהן. במה דברים אמורים? בזמן הזה; אבל אין מעלין משטרות להחזיקו בכהן לשמש על המזבח.

וכן מי שהעידו עליו שראוהו שנושא כפיו, הוא בחזקת כהן בזמן הזה.

אפילו באו שנים לפנינו, וכל אחד מעיד על חבירו שהוא כהן – נאמנים, ולא חיישינן לגומלין.

נאמן הגדול לומר: זכורני כשהייתי תינוק שראיתי לפלוני טובל ואוכל בתרומה, ומעלין אותו על פיו.

מי שבא ואמר "כהן אני", ועד אחד מעיד שיודע באביו שהוא כהן, אין מעלין אותו לכהונה על פיו, שמא חלל הוא, עד שיעיד העד על עצמו שהוא כהן. אבל אם הוחזק אביו בכהן, או שהעידו עליו שנים שהוא כהן, הרי הוא בחזקת אביו.

מי שהוחזק אביו בכהן, ויצא עליו קול שהוא בן גרושה, חוששין לקול ומורידין אותו. בא עד אחד והעיד שהוא כשר, מעלין אותו לכהונה על פיו. באו אחר כך שנים והעידו עליו שהוא חלל, מורידים אותו. בא אחר כך עד אחד להעיד שהוא כשר, מעלין אותו לכהונה על פיו, שזה האחרון מצטרף עם הראשון והרי שנים מעידים עליו שהוא כשר.

מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים וניסת וילדה, ואין ידוע אם בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון, והיה אחד מהם כהן, הרי זה ספק כהן. וכן אם נתערב הולד כהן בולד ישראל, והגדילו התערובות, כל אחד מהם ספק כהן, ונותנין עליו חומרי ישראל וחומרי כהן: נושאין נשים הראויות לכהונה, ואין מטמאין למתים, ואין אוכלים בתרומה, ואם נשאו גרושה – מוציאין ואין לוקין.

שני כהנים שנתערבו ולדותיהן, או אשת כהן שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים וניסת לכהן אחר וילדה ואין ידוע אם בן ט' לראשון או בן שבעה לאחרון, נותנין על הולד חומרי שניהם: הוא אונן עליהם והם אוננין עליו, הוא אינו מטמא להם והם אין מטמאין לו, ועולה במשמרו של זה ושל זה, ואינו חולק. ואם היו שניהם במשמר אחד ובבית אב אחד, נוטל חלק אחד.

במה דברים אמורים? בזמן שבאין מכח נישואין, אבל בזנות, משתיקין אותו מדין כהונה, הואיל ואין ידוע ודאי מי הוא אביו. כיצד? עשרה כהנים שפירש אחד מהם ובעל, אף על פי שהוא ודאי בן כהן, אין לו דין כהן, ואינו עובד ואינו אוכל בתרומה. ומיהו אם נטמא למת או נשא גרושה – לוקה.

אף על פי שהוא נאמן על בנו לומר שהוא כהן, אינו נאמן עליו ליוחסין.

היה הוא ואשתו בחזקת מיוחסין, ויצא הוא והיא למדינת הים, ובא ואמר "אשתי שיצתה עמי זו היא ואלו בניה", אינו צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים. במה דברים אמורים? שהם קטנים וכרוכים אחריה, אבל אם הם קטנים ואין כרוכים אחריה, או אפילו קטנים וכרוכים אחריה והיו לו שתי נשים, צריך להביא ראיה על הבנים שהם בניה של זו, אף על פי שהביא ראיה עליה והם כרוכים אחריה. "מתה ואלו בניה", צריך להביא ראיה על הבנים שהם בניה, ואינו צריך להביא ראיה על האשה.

"אשה נשאתי במדינת הים, הרי היא זו ואלו בניה", צריך להביא ראיה על האשה, ואינו צריך להביא ראיה על הבנים הקטנים הכרוכים אחריה. "מתה ואלו בניה", צריך להביא ראיה על האשה שהיתה מיוחסת ועל הבנים שהם בניה. וחזקה זו – אפילו ליוחסין, שהרי שורפין וסוקלין על החזקה.