טור חושן משפט – סימן רמט

הנותן מתנה לחבירו וחזר בו -- הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים? במתנה מועטת, אבל במתנה מרובה -- לא, שהרי לא סמכה דעת המקבל שיתננה לו עד שיקננה לו בקנין או באחד מן ההקנאות שהמתנה נקנית בהן:

אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודת כוכבים אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצוה להחיותו:

הנותן מתנה לעבד או לאשה -- קנו האדון והבעל. האדון קנה גם הגוף והבעל אינו קונה אלא הפירות אבל הגוף של האשה כשתתאלמן או תתגרש. וזה ביארתי היטב בספר אבן העזר:

הכותב כל נכסיו לעבדו -- קנה את עצמו בן חורין וזה ביארתי בספר יורה דעה:

מדת חסידות שלא לקבל מתנה משום אדם אלא לבטוח בה' שיתן לו די מחסורו שנאמר (משלי טו כז) "ושונא מתנות יחיה":