תוספתא – הוריות פרק ב

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת (צוקרמאנדל) פֶּרֶק שֵׁנִי

(א) אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט: פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת, וּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, לֹא פּוֹרֵעַ וְלֹא פוֹרֵם, אֲבָל פּוֹרֵם הוּא מִלְּמַטָּה וְהַהֶדְיוֹט מִלְּמַעְלָה, אֵין מִטַּמֵּא בַּקְּרוֹבִים, וּמְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה, וּמֻזְהָר בָּאַלְמָנָה, וּמַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ, וּמַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וּמַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְכָל עֲבוֹדוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָן כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא בוֹ, וּפָטוּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְכֻלָּן נוֹהֲגִין בַּמָּשִׁיחַ שֶׁעָבַר, חוּץ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְכֻלָּן נוֹהֲגִין בַּמְּרֻבֵּה בְגָדִים שֶׁעָבַר, חוּץ מִפַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת. וְכֻלָּן אֵין נוֹהֲגִין בִּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה חוּץ מֵחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁפֵּרַשׁ הַכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה: לֹא פוֹרֵם, וְלֹא מִטַּמֵּא בַּקְּרוֹבִים, וּמְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה, וּמֻזְהָר עַל הָאַלְמָנָה, מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ.

(ב) אֵיזֶהוּ נָשִׂיא? נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְלֹא נְשִׂיא שְׁבָטִים. נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, נְשִׂיא בֵּית דָּוִד, זֶה מֵבִיא לְעַצְמוֹ, וְזֶה מֵבִיא לְעַצְמוֹ.

(ג) אֵיזֶהוּ מָשִׁיחַ? מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלֹא מְרֻבֵּה בְגָדִים. אֶלָּא שֶׁהַמְּרֻבֵּה בְגָדִים צָרִיךְ לְהָבִיא פַר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא פַר.

(ד) פַּר מָשִׁיחַ, פַּר הָעֵדָה עוֹמְדִין, פַּר מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה לְכָל מַעֲשָׂיו. וְהוֹאִיל וּמָשִׁיחַ מְכַפֵּר וְעֵדָה מִתְכַּפֶּרֶת, מוּטָב שֶׁיִּקְדַּם מְכַפֵּר לַמִּתְכַּפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא טז,יז) "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל." פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת קוֹדֵם לְפַר וְשָׂעִיר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּפַר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לְשָׂעִיר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְשָׂעִיר שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לַשָּׂעִיר שֶׁלַּנָּשִׂיא, וְשָׂעִיר שֶׁלַּנָּשִׂיא קוֹדֵם לְשָׂעִיר וּכְבָשִׂים. הָעֹמֶר קוֹדֵם לַכֶּבֶשׂ הַקָּרֵב עִמּוֹ. זֶה הַכְּלָל: הַבָּא בְגִין הַיּוֹם קוֹדֵם לַבָּא בְגִין הַלֶּחֶם.

(ה) הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ עוֹמְדִין בַּשֶּׁבִי, הוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ, וְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו, וְאִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכָל אָדָם. אֵיזֶהוּ רַבּוֹ? רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, וְלֹא רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ אֻמָּנוּת. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה שֶׁפָּתַח בּוֹ תְּחִלָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, וְלֹא רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ אֻמָּנוּת. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁרֹב תַּלְמוּדוֹ הֵימֶנּוּ. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחַיּוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה. הָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיא מִבֵּית הַשֶּׁבִי. בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִין בְּקָלוֹן, הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ לוֹ: "יֵשׁ כָּאן תִּינוֹק אֶחָד יְרוּשַׁלְמִי, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי, וְעוֹמֵד לְקָלוֹן." וְהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבָדְקוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפֶּתַח, אָמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה: (יְשַׁעְיָה מב,כד) "מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים?"

(ו) נֶעֱנָה אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר: "הֲלוֹא יי זוּ חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ?" בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: "מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֶפְדֶּה אוֹתוֹ!" פְּדָאוֹ בְמָמוֹן הַרְבֵּה וְשִׁגְּרוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעָלָיו אָמַר: (אֵיכֶה ד,ב) "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים, הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז".

(ז) מְנַיִן שֶׁכָּל הַמַּשְׁנֶּה לַחֲבֵרוֹ, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרוֹ וְרִקְּמוֹ וְהֵבִיאוֹ לָעוֹלָם? שֶׁנֶּאֱמַר: (יִרְמְיָה טו,יט) "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה", כְּאוֹתוֹ הַפֶּה שֶׁזָּרָק בּוֹ נְשָׁמָה בָּאָדָם. כָּךְ כָּל הַמַּכְנִיס בִרְיָה אַחַת תַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ יְצָרוֹ וְרִקְּמוֹ וְהֵבִיאוֹ לָעוֹלָם. "יָקָר", זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (מִשְׁלֵי ג,טו) "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ." וְאוֹמֵר: (מִשְׁלֵי כ,טו) "יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת."

(ח) חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ. מֵת חָכָם, אֵין לָנוּ כַיּוֹצֵא בוֹ; מֵת מֶלֶךְ, כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לַמַּלְכוּת.

(ט) הַמֶּלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א א,לג) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם: קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם, וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן." כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א א,לג) "וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא", הִקְדִּים צָדוֹק לְנָתָן. וְאוֹמֵר: (זְכַרְיָה ג,ח) "שְׁמַע נָא, יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ! כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה". יָכוֹל בְּנֵי אָדָם הֶדְיוֹטוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה", וְאֵין מוֹפֵת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים יג,ב) "וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת".

(י) מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קוֹדֵם לִמְרֻבֵּה בְגָדִים, וּמְרֻבֵּה בְגָדִים קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לְסֶגֶן, וְסֶגֶן קוֹדֵם לְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר, וְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב, וְרֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל, וַאֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר, וְגִזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְכֹהֵן הֶדְיוֹט קוֹדֵם לְלֵוִי, וְלֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל קוֹדֵם לַמַּמְזֵר, וּמַמְזֵר קוֹדֵם לַנָּתִין, וְנָתִין קוֹדֵם לַגֵּר, וְגֵר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין, אֲבָל אִם הָיָה הַמַּמְזֵר תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, מַמְזֵר תַּלְמִיד חֲכָמִים קוֹדֵם הוּא לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מִשְׁלֵי ג,טו) "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים", מִכֹּהֵן גָּדוֹל הַנִּכְנָס לִפְנֵי לִפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּדִין הוּא שֶׁיַּקְדִּים עֶבֶד מְשֻׁחְרָר לַגֵּר, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָּדַל בִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה לֹא גָּדַל בִּקְדֻשָּׁה. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה בִכְלַל אָרוּר, וְזֶה לֹא הָיָה בִכְלַל אָרוּר.

(יא) מִפְּנֵי מָה הַכֹּל קוֹפְצִים לִשָּׂא אֶת הַגִּיּוֹרֶת, וְאֵין הַכֹּל קוֹפְצִין לִשָּׂא אֶת הַמְּשֻׁחְרֶרֶת? מִפְּנֵי שֶׁהַגִּיּוֹרֶת הִיא הָיְתָה בְּחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, וְהַשִּׁפְחָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת הִיא הָיְתָה בִכְלַל הַמֻּפְקֶרֶת.

(יב) רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁמְּצוּיִין קְלָלָה בְּפִי כָּל הַבִּרְיוֹת.

(יג) מִפְּנֵי מָה הַכֹּל שׁוֹאֲלִין עַל הָעֶבֶד? מִפְּנֵי שֶׁעִסְקוֹ רַע עִם הַבִּרְיוֹת. נֶאֱמַר: (תְּהִלִּים קלה,יט-כ) "בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יי! בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יי! בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יי! יִרְאֵי יי, בָּרְכוּ אֶת יי!" נִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל מְבָרְכִין אַחַת, בֵּית אַהֲרֹן מְבָרְכִין שְׁתַּיִם, בֵּית הַלֵּוִי מְבָרְכִין שָׁלֹשׁ, יִרְאֵי יי מְבָרְכִין אַרְבַּע.

חסל מסכת הוריות