תוספתא – חגיגה פרק ג

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת ע"י הָרַב דָּן בְּאֵרִי

על פי כ"י וינה, עם תיקונים על פי פירושו של ר"ש שאול ליברמן. מנוקד ע"י דן בארי מתוך השוואה עם כ"י קאופמן ופרמה א.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

הלכה א אֵי זוֹ הִיא חֲזָקָה? כָּל שֶׁעָקַר רַגְלָיו מִן הַמַּיִם. עוֹדֵהוּ רַגְלָיו בַּמַּיִם, טָבַל לַקַּל שֶׁבָּהֶן וְהֻחְזַק לֶחָמוּר שֶׁבָּהֶן, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.

הלכה ב הַטּוֹבֵל עַל מְנָת לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה לְטַהֲרָה, הֲרֵי זֶה טָהוֹר. בְּכֻלָּן, הַטּוֹבֵל אִם נִתְכַּוַּן, טָהוֹר, וְאִם לָאו, טָמֵא. אֲבָל הַמַּטְבִּיל אֶת יָדָיו, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, יָדָיו טְהוֹרוֹת.

הלכה ג רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹכֵל עַל טַהֲרַת חֻלִּין כָּל יָמָיו, וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ. אָנְקְלוֹס הַגֵּר הָיָה אוֹכֵל עַל טַהֲרַת הַקֹּדֶשׁ כָּל יָמָיו, וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לְחַטָּאת.

הלכה ד חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה, שֶׁמַּטְבִּילִין כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים, כּוֹסוֹת בְּתוֹךְ כּוֹסוֹת, תַּמְחוּיִין בְּתוֹךְ תַּמְחוּיִין בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ. בַּקֹּדֶשׁ, נוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל אוֹ לְתוֹךְ וּמַטְבִּיל. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.

הלכה ה אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ וּבֵית הַצְּבִיעָה, בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: זֶה לָשׁוֹן כָּפוּל, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ יֵשׁ לוֹ בֵית הַצְּבִיעָה; כָּל שֶׁאֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, אֵין לוֹ בֵית הַצְּבִיעָה.

הלכה ו הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס, נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ. כֵּיצַד? הָיוּ סַנְדַּלָּיו טְמֵאִין, וְנוֹשֵׂא חָבִית שֶׁלִּתְרוּמָה עַל כְּתֵפוֹ, וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בַּקֹּדֶשׁ. בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְרוּמָה מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ. וְלֹא כְמִדַּת הַקֹּדֶשׁ מִדַּת הַתְּרוּמָה, שֶׁבַּקֹּדֶשׁ מַתִּיר וּמַטְבִּיל וּמְנַגֵּב, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר, וּבִתְרוּמָה, קוֹשֵׁר וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל. אֶחָד קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ וְאֶחָד קָדְשֵׁי הַגְּבוּל בְּכָךְ.

הלכה ז כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטַהֲרָה, אֲפִלּוּ בָּעֲזָרָה, צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה. כֵּיצַד? סֹלֶת שֶׁנְּתָנָהּ וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָהּ, פָּסַל אֶת כֻּלָּהּ; בִּתְרוּמָה, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָהּ. הַקַּרְקַע אֵינוֹ מְצָרֵף לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ וְלֹא אֶת הַתְּרוּמָה; הַכֶּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.

הלכה ח הָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה.

הלכה ט וּבִתְרוּמָה, אִם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו, חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה, וּבַקֹּדֶשׁ, מַטְבִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן. אֵין מַטְבִּיל אֶת הַטְּהוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֶת הַטְּמֵאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא מַטְבִּיל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת.

הלכה י הַטּוֹבֵל אֶת אַחַת מֵהֶן וְעָשָׂה טְהָרוֹת, כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁנֶּעֱשׂוּ בְטַהֲרָה, עַד שֶׁלֹּא יַטְבִּיל שְׁנִיָּה, טְמֵאוֹת. הַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ לַקֹּדֶשׁ לְטַמֵּא בַקֹּדֶשׁ. דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסֵה בֵרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִפְסֹל בַּקֹּדֶשׁ.

הלכה יא אוֹכְלִין אֳכָלִין נְגוּבִין בְּיָדַיִם סוֹאֲבוֹת בִּתְרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.

הלכה יב אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס: וְכִי יֵשׁ נְגוּבִין בַּקֹּדֶשׁ? אֶלָּא תּוֹחֵב אֶת הַחֲרָרָה אוֹ בְקֵיסָם, וְאוֹכֵל עִמָּהּ זַיִת אוֹ בָצָל, בִּתְרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.

הלכה יג חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ וּבִתְרוּמָה מִבַּחַטָּאת, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת, וְאֵין הַכֹּל נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַקֹּדֶשׁ וְלֹא עַל הַתְּרוּמָה.

הלכה יד חֹמֶר בַּחַטָּאת, שֶׁהַטָּהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַתְּרוּמָה טָמֵא לַחַטָּאת.

הלכה טו יֵשׁ מִנְיָן לַקֹּדֶשׁ וְלַתְּרוּמָה וְאֵין מִנְיָן לַחַטָּאת. אוֹנֵן אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר, וּמֻתָּר בַּתְּרוּמָה וּבַפָּרָה.

הלכה טז טְבוּל יוֹם אָסוּר בִּתְרוּמָה, וּמֻתָּר בַּמַּעֲשֵׂר וּבַפָּרָה.

הלכה יז מְחֻסַּר כַּפָּרָה אָסוּר בַּפָּרָה, וּמֻתָּר בַּמַּעֲשֵׂר וּבַתְּרוּמָה.

הלכה יח אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: מְנַיִן לָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא פָסוּל? וְדִין הוּא: וּמַה מְּחֻסַּר כִּפּוּרִים, שֶׁאֵין פּוֹסֵל בִּתְרוּמָה, פּוֹסֵל בַּקֹּדֶשׁ, שְׁלִישִׁי, שֶׁפּוֹסֵל בִּתְרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁפּוֹסֵל? לָמַדְנוּ לַשְּׁלִישִׁי מִן הַכָּתוּב, וְלָרְבִיעִי מִקַּל וָחֹמֶר.

הלכה יט אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: מִפְּנֵי מָה הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת וְעַל הַקֹּדֶשׁ, וְאֵין הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַתְּרוּמָה? שֶׁלֹּא יְהֵא כָל אֶחָד אוֹמֵר: "הֲרֵינִי בוֹנֶה מִזְבֵּחַ לְעַצְמִי", "הֲרֵינִי שׂוֹרֵף פָּרָה לְעַצְמִי", שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר יח ז) "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ, תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ", אוֹ "לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ", יָכוֹל אַף לִתְרוּמָה וְלִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה? תִּלְמֹד לוֹמַר "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת". מָה "מִבֵּית לַפָּרֹכֶת" מְיֻחָד, שֶׁאֵין לְדַעְתָּן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, יָצָאת תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, שֶׁהוּ לְדַעְתָּן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.

הלכה כ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: (במדבר יט ט) "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה", שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל שְׁמִירָתָהּ.

הלכה כא סָפֵק רְשׁוּת עַם הָאָרֶץ, מִדְרָסוֹ וְהֶסֵּטוֹ טְהוֹרִין לַחֻלִּין, וּטְמֵאִין לִתְרוּמָה.

הלכה כב שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּחַטָּאת: מְמַלְּאִין וּמְקַדְּשִׁין מֵי חַטָּאת בְּכָל מָקוֹם. מְבִיאִין מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר "טָהוֹר אֲנִי לְחַטָּאת", מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. "כֵּלִים הַלָּלוּ טְהוֹרִין לְחַטָּאת", מְקַבְּלִין אוֹתָן הֵימֶנּוּ. טָבַל לְהַזּוֹת וְלֹא הִזָּה, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל בִּתְרוּמוֹת לָעֶרֶב.

הלכה כג רָאוּ בְיָדָיו מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת, אוֹכְלִין עַל גַּבָּיו טְהָרוֹת, וְעַל גַּב בְּגָדָיו, וְעַל גַּב סַנְדַּלָּיו.

הלכה כד עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵבִיא כֵלִים לְחַטָּאתוֹ, חָבֵר לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ.

הלכה כה הֵבִיא לִתְרוּמָתוֹ, אֵין חָבֵר לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לֹא לְחַטָּאתוֹ וְלֹא לִתְרוּמָתוֹ.

הלכה כו הֵבִיא לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ, שֶׁלַּחַטָּאת, חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ. הֵבִיא לִתְרוּמָתוֹ, אֵין חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לֹא לְחַטָּאתוֹ וְלֹא לִתְרוּמָתוֹ.

הלכה כז חָבֵר שֶׁאָמַר לְעַם הָאָרֶץ: "הָבֵא כֵלִים לְחַטָּאתִי!" חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ; "לִתְרוּמָתִי", אֵין חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לֹא לְחַטָּאתוֹ וְלֹא לִתְרוּמָתוֹ. הֵבִיא לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ, שֶׁלַּחַטָּאת חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ, בֵּין לוֹ וּבֵין לְאַחֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲרִים. וְאִם הֶעֱרִים, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.

הלכה כח עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר: "כֵּלִים אֵלּוּ הֲבֵאתִים לְחַטָּאתִי, וְנִמְלַכְתִּי עֲלֵיהֶן לִתְרוּמָתִי", הוֹאִיל וְנִתְיַחֲדוּ בִּרְשׁוּת עַם הָאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.

הלכה כט מִן הַמּוֹדִיעִין וְלִפְנִים, נֶאֱמָנִין עַל כְּלֵי חֶרֶס דַּקִּים לַקֹּדֶשׁ; מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, אֵין נֶאֱמָנִין.

הלכה ל בִּיהוּדָה נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת יַיִן וְשֶׁמֶן כָּל הַשָּׁנָה, אֲבָל לֹא עַל הַתְּרוּמָה; בְּשָׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים, אַף עַל הַתְּרוּמָה. קֹדֶם לַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים שִׁבְעִים יוֹם, נֶאֱמָנִין עַל הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַמְּדֻמָּע וְעַל הַקִּנְקֵן, אֲבָל לֹא עַל הַתְּרוּמָה; בְּשָׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים, אַף עַל הַתְּרוּמָה.

הלכה לא נֶאֱמָנִין עַל הַיַּיִן בְּשָׁעַת הַיַּיִן, וְעַל הַשֶּׁמֶן בְּשָׁעַת הַשֶּׁמֶן, אֲבָל לֹא עַל הַיַּיִן בְּשָׁעַת הַשֶּׁמֶן, וְלֹא עַל הַשֶּׁמֶן בְּשָׁעַת הַיַּיִן.

הלכה לב עָבְרוּ הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים, חָזְרוּ לְאִסּוּרָן. הֵבִיאוּ לוֹ חָבִית יַיִן שֶׁלִּתְרוּמָה, לֹא יְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר לוֹ: "יֵשׁ לִי בְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ." הֵבִיאָהּ לוֹ לַגַּת הַבָּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּירָהּ שֶׁהִיא הִיא, לֹא יְקַבְּלָהּ מִמֶּנּוּ.

הלכה לג מַעֲשֶׂה בְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ. מְצָאוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר לוֹ: "מִפְּנֵי מָה בִּרְיוֹת מְרַנְּנוֹת אַחֲרֶיךָ? וַהֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ אֱמֶת וְיָשָׁר הֵן! אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם." אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: "אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי, אִם לֹא הֲלָכָה בְיָדִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי, שֶׁאָמַר לִי: מֻתָּר אַתָּה לְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם! עַכְשָׁו בִּרְיוֹת מְרַנְּנוֹת אַחֲרַי! גּוֹזֵר אֲנִי עָלַי שֶׁאֵינִי מְקַבֵּל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן יֹאמַר לִי: "יֵשׁ לִי בְּתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ."

הלכה לד הַגַּבָּאִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְבַיִת, וְכָתְבוּ עָלָיו מִבַּחוּץ: "כָּל שֶׁבַּבַּיִת טָהוֹר", נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת הַחַטָּאת, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת תְּרוּמָה. וּבִירוּשָׁלַיִם, נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת כָּל הַכֵּלִים לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה. וּבְשָׁעַת הָרֶגֶל, אַף עַל הַתְּרוּמָה.

הלכה לה הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים מֵאֻמָּנֵי עַם הָאָרֶץ, וְהַמּוֹסֵר כֵּלִים לְאֻמָּנֵי עַם הָאָרֶץ, נֶאֱמָנִים עַל טַהֲרַת הַחַטָּאת, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת תְּרוּמָה. שֻׁלְחָן שֶׁנִּטְמָא, מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בִזְמַנּוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת. מַעֲשֶׂה וְהִטְבִּילוּ אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב, וְהָיוּ צָדוֹקִין אוֹמְרִין: "בֹּאוּ וּרְאוּ פְרוּשִׁין שֶׁמַּטְבִּילִין מְאוֹר הַלְּבָנָה!"

חסלת מסכתא וסליק סדרא

קישורים חיצוניים

*[http://www.mechon-mamre.org/b/f/f2c.htm "תוספתא מסכת חגיגה"] עם חיפוש באתר מכון ממרא (לפי דפוס וילנא בכתיב רגיל ובלי פיסוק) *[http://kodesh.snunit.k12.il/b/f/f29.htm טקסט התוספתא באתר סנונית] הוא העתק של "מכון ממרא".